חקלאות

מימיה הראשונים פרנסת רוב התושבים הושתתה על חקלאות.
הגידול העיקרי היה פרדסים ובנוסף היה גם משק חי, בעיקר עופות, פרות ועזים.
משק עזר – מגדלי הפרות במושבה נזקקו לפר הרבעה. את הפר החזיק מר חיים כהן. לרוב תושבי המושבה היה בחצרם משק עזר שכלל גידול עופות, עזים, פרות, ירקות ועצי פרי. מגדלי העזים התאגדו באגודת "עזיזה".
הפרדס – חקלאי המושבה פרדס-חנה גידלו בעיקר פרדסים. חברת פיק"א ערכה בדיקות קרקע בהכנות להתיישבות ונקבע שהקרקע אדמת חמרה מתאימה לגידול הדרים. לצורך זה הם דאגו למשתלה כדי לספק את צרכי המתיישבים. כל מתיישב קיבל 20 דונם שהיו מיועדים לגידול הדרים, מתוך תפיסה ששטח זה יספק פרנסה נאותה.
האיכרים מגדלי ההדרים נמנו על אגודות שעיקר עיסוקן היה אספקת מים למגדלים.

• גן דנציג: הוקם ביוזמת מר מנחם ברגר בשנת 1933 עבור מתיישבים מגן דנציג.
• אגודת פרדסי גוש הצפון: האגודה דואגת לאספקת מים לפרדסים מאמצע שנות ה-30 תחזוקת צנרת ודרכים.
• אגודת מטעי פרי הדר (השגחה) – קיימת משנת 1934 ומאגדת ברובה את תושבי שכונת מגד. תפקידיה: אספקת מים, ארגון שמירה, הדברת מזיקים. ברשות האגודה היה בית אריזה לפרי. האגודה מתייחסת בעיקר לבעלי פרדסי שכונת מגד. מאמצע שנות ה-30 היה בבעלותה בית אריזה מרכזי שבו ארזו את הפרי ובנוסף הוקמה בשטח השכונה בריכת השקייה.
• אגודת פרדסי גוש דרום: הוקמה בשנת 1935. אגודה שיתופית להשקיית פרדסי גוש הדרום. מטרותיהן של אגודות הגוש הן: לספק מים להשקיית הפרדסים, לדאוג לשמירה ולהלחם במחלות ומזיקים.
• אגודת נחלאות: הוקמה בשנת 1962. חבריה חכרו אדמות חקלאיות בשטח בית העולים לשעבר ממינהל מקרקעי ישראל. ב- 1963 דנו לגבי המועמדים לחכירה. ב- 1964 אושרה רשמית האגודה השיתופית. בשנת 1968 מנתה האגודה 33 חברים, שבבעלותם היה שטח של 305 דונם. בשנת 1969 נתקבל אישור על הקצבת מים לשטחים הנ"ל. בשנת 1991 – פורקה האגודה.
• אגודת נצרים: בסוף שנות ה-50 יזמה המועצה התיישבות לבניה על אדמות הקק"ל שנמסרו ע"י חברת פיק"א. הבתים נבנו על-ידי חברת רסקו. כל מתיישב קיבל בית על שטח של כ-2.5 דונם ו-20 דונם פרדס. לצורך עיבוד הפרדס הוקמה בשנת 1960 אגודה בשם נצרים, הפועלת עד היום. חברי האגודה התיישבו בשכונה שנבנתה עבור בני החקלאים תושבי פרדס חנה (כיום: רח' תבור, רח' עצמון).
• אגודת הסכר – הוקמה בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20. מרבית בעלי הקרקע הם מתיישבי שכונת הפועלים.

המחלבה – בשנת 1935 נפתחה המחלבה בפרדס חנה. בשנת 1949 פורסם חוזר לרפתנים שאין לחלק את החלב ישר לצרכנים אלא עליהם להביא את החלב למחלבה בפרדס חנה. חלוקת החלב במושבה תיעשה ע"י מחלקי החלב שהמועצה תאשר. בשנת 1950 נשלחה המלצה למשרד האספקה וקיצוב על מתן רשיון למחלבה המקומית לייצור חמאה.
ועדה חקלאית – ועדה זו הוקמה ב-1942 וקיימת גם היום. מאגדת בתוכה את כל חקלאי המושבה, היא משויכת למועצה. תפקידי הועדה: יצוג איכרי המושבה כלפי חוץ. להקנות לחברים כלים, מכשירים וחומרים (כגון: דשנים, זרעים ועוד), להבטיח לחברים ידיים עובדות הדרושות להם, לעודד תעשייה ביתית ולארגן שמירה על התוצרת והיבול החקלאי. הוחלט שמספר חברי הועדה יהיה תשעה.
עבודה עברית – נושא העבודה העברית והקפדה עליה היה קיים במושבה משנותיה הראשונות. לאלה שעברו על חלק זה נשלחה הודעה.
לגבי התוצרת נמסר שהיא כשרה מאחר ועובדה ע"י עבודה עברית בלבד, ושיווק ורכישה של תוצרת הארץ.
על עבודה עברית ומקומה בפרדס חנה

בתי אריזה
אפא"י – אגודה שיתופית לפירות א"י בע"מ – הוקמה בשנת 1932. נכללו בה פרדסני המושבה.
מנהלת ומתפעלת  בית אריזה לשיווק פרי הדר ונתינת שרותים  מסויימים של עיבוד פרדסים.
פרי שומרון – בית אריזה לאבוקדו. ממשיך לפעול (2015)
בית הקירור בפרדס חנה

קרקעות