קליטת עליה בפרדס חנה
רוב המתיישבים הראשונים הגיעו ממזרח אירופה, כולל קבוצות ההכשרה ששהו פרק זמן במקום.
העליה מתימן
בשנת 1943 הגיעו לפרדס חנה משפחות של עולים מתימן. הם שוכנו בצריפים ואוהלים. רבים מהם הועסקו בעבודה שכירה אצל איכרי המושבה. בשנת 1944 היו במושבה 42 משפחות מיוצאי תימן, כ-125 נפשות. בשנת 1946 נחנכה שכונת התימנים.
קליטת העולים מגרמניה
בשנת 1933 הגיעו עולים מגרמניה. משפחות מתושבי פרדס חנה קלטו ילדים מגרמניה לפי דרישת הועד המאוחד לישוב יהודי גרמניה בא"י. כמו כן נבנתה עבורם שכונת מגד שצורפה לפרדס חנה רק בשנת 1939. ארתור רופין פנה לחברת פיק"א בבקשה להקציב קרקעות בשביל התיישבות יהודי גרמניה. התאחדות עולי גרמניה השתתפה בתקצוב של שעורי ערב ללימוד השפה העברית. במהלך מלחמת העולם השניה ובסופה הגיעו עולים בעיקר ממזרח אירופה. הם לא היו חקלאים ולכן סירבה חברת פיק"א להקצות עבורם קרקעות לבניית שכונת מגורים. אי לכך נרכשו 170 דונם ממר רוטמם מחדרה ובשנת 1947 נבנתה שכונת נווה אשר ע"ש אשר ברודצקי שהיה חבר הנהלת הסוכנות היהודית באנגליה.
קליטת העולים מקום המדינה
בשנת 1948 עם עזיבת הבריטים את הארץ, הסוכנות קיבלה את השטח של המחנה הבריטי מחנה 87, שם הוקם בית עולים אשר שימש כמחנה מעבר לאלפי עולים שהגיעו מארצות שונות ומשם פוזרו רובם לישובים שונים בארץ.
עבור העולים שמצאו עבודה בפרדס-חנה הוקמו שתי מעברות בשנת 1950. אחת מהן השתרעה על המגרש שממערב לאנדרטת הנח"ל (שעוד לא היתה קיימת אז), והאחרת על השטח המזרחי שעליו הוקם ברבות הימים מרכז שוהם. הסוכנות היהודית נתבקשה לבנות עבורם שיכון קבע.
בשנת 1952 החל חיסול הדרגתי של מחנות העולים, והעברתם לישובי קבע. את מחנה א' קיבלה "מלבן" והקימה בו מרכז גריאטרי, אשר עם השנים שינה את שמו למרכז שוהם.
בשנת 1962 חיו בפרדס חנה 240 משפחות, שהן כ-980 נפשות, שהגיעו מארצות ערב, ועוד 165 משפחות, כ-800 נפש, שהגיעו מאירופה בעליה הגדולה של שנות ה- 50.
עולים הגיעו ממדינות צפון אפריקה ומזרח אירופה.
90% מהעולים התגוררו באזבסטונים.
ברבות הימים נבנו עבור העולים שכונות במערב המושבה – שכונת רמז, נווה מרחב, עמידר.
בשנת 1973 נפתח מרכז קליטה.
באותה שנה החלה עלייה מהקווקז ועד 1975 הגיעו כ-200 משפחות.
קליטת עולים בשנות ה-80 וה-90
באמצע שנות השמונים של המאה ה-20 החלה העלייה מאתיופיה ב"מבצע משה" ומאוחר יותר (1991) הגיעו עולים ב"מבצע שלמה" סה"כ נקלטו במושבה כ-300 משפחות מיוצאי אתיופיה. באותן שנים הגיעו גם עולים מברית המועצות (לשעבר), מהקווקז ומארצות דוברות אנגלית.
