הצמחיה במושבה ובשוליה

בעבר: בחלקים המערביים של האיזור, מקום פלישת החוליות, היה הצמח השליט חילף החולות ומשיין גלילי. הצמח חילף החולות (חילפה) מצוי בקרקעות החול. זהו עשב רב שנתי בעל קנה שורש מסועף. לאדמות המושבה לפני הקמתה קראו ר'ביה שפירושו סבך של צמחיה והכוונה היתה כנראה בעיקר לצמח זה. שטחים נרחבים במושבה היו מכוסים יבלית.
בצד המזרחי נמצאו שרידי יער השרון, שעיקרו עצי אלון התבור. ברבות השנים האלונים נעלמו, ואת מקומם תפס חילף החולות, המצויים בשטחי בּוּר וצידי דרכים. בשנות ה-40 וה-50 שימש חילף החולות כמילוי למזרנים. אל חילף החולות הצטרפו חברת הקורטם הדק, דרדר הקורים, ארכובית שבטבטית, טיון דביק וקייצת מסולסלת.
בצד המערבי של המושבה אפשר למצוא חברת לענה חד זרעית, מלחית אשלגנית, אשלים ורתם המדבר.
כלפי מרכז המושבה ובחלקיה המזרחיים, פזורים עצי חרוב בודדים, עצי אלון התבור וצמחייה חד-שנתית מגוונת ביותר (משפחות – מורכבים, מצליבים, סוככיים, זיפניים, דגניים ועוד).
צמחי בצל ופקעת (גיאופיטים) – שטחים נרחבים היו מכוסים בפרחי אירוס הארגמן, כלנית אדומה, צבעוני השרון, חצב, חבצלת החוף, נרקיס אפיל, כדן, סתוונית היורה, פעמוני גשם, סייפן התבואה.  מהם שרדו פריטים בודדים בלבד.
רצועה צרה בתוך המושבה מהווה מעין שמורת טבע. יש בה ריכוז של צמחי חורש כגון: אלון מצוי (עץ בודד) בצד אלון התבור. אלה ארץ-ישראלית ואלת המסטיק. בר זית בינוני, קידה שעירה, לוטם מרווני ושעיר, מתנן שעיר, סירה קוצנית. גיאופיטים כמו: צבעוני השרון, נץ החלב, זמזומית, כדן, נורית אסיה. מטפסים כגון: אספרג החורש. 

צמחי תרבות
במושבתנו שדרות של עצי נוי וחלק מהרחובות קרואים על שם אותן שדרות כמו: חרובים, אורנים, בוטנים, דקלים. עצים נוספים שנטעו במקום: אקליפטוס, זית, צאלון, סיגלון, ארואקריה, סיסם הודי, פיקוס, קזוארינה, גרבילאה.
העצים הבולטים שנטעו במקום הם: עצי שדרות – גרבילאה, קזוארינה, וושינגטוניה, פיקוס השדרות, חרוב, סיסם הודי, אזדרכת, מכנף נאה (טיפואנה). עצי נוי בולטים – אראוקריה, אורן הסלע, אורן ירושלים, אקליפטוס, בוהיניה לבנה וארגמנית, צאלון נאה, סגלון.
צמחי השדרה בולטים לפי התפשטות המושבה. סוג העץ יכול להעיד על גיל השכונה.
בדרך מפרדס חנה לבנימינה, נטועה שדרה מרהיבה של גרבילאות ולסרוגין תמרים שאינם נושאי פרי למאכל ("דרך הנדיב"). התמרים ניזוקים קשה כל שנה לקראת חג הסוכות. הגרביליאה נטועה גם בשכונות – תל צבי דרומית, רח' הבוטנים, מגד.
הקזוארינה – נטועה ברח' הראשונים (בעבר: שכונת הפועלים) ורחוב תל צבי (בעבר: תל צבי צפונית) וכן ברח' הגדוד ובגן עוז.
הוושינגטוניות – נטועות ברח' הדקלים, (בעבר: רח' 500) שהוא לב המושבה.
אורן הסלע – נטוע לאורך הוואדי החוצה את המושבה.
האקליפטוסים – נטעו בשטח שהיה מוגדר כשטח מריבה (במורד המזרחי מהמתנ"ס).
הארואקריה, צאלון, פיקוס לסוגיו, פרקנסוניה, אלמוגן, בוהיניה – נטעו כעצי נוי בחצרות.
אורן ירושלים – ניטע כחורשות.
יתר העצים מלווים את השכונות החדשות שבמושבה – סיסם הודי, אזדרכת. 
ברושים ו"שיטת המשוכות" – נטעו כמשברי רוח וכעצי שדרה בין הפרדסים. במקומות שנעקרו העצים יש פלישה של פטל קדוש, עץ הברושים וניתן לראות גם שרביטן.
לא נשכח לציין את עצי הפרי במקום: אבוקדו, פרי הדר, שסק, מנגו, פקאן.

מודעה שפורסמה במושבה ב- 6.2.1932
"מבקשים את הקהל לשמור על השדרות במושבה
לא לעזוב את הבהמות ללא רועה.
לא לעבור בעגלה על העצים.
לשמור ולהשמר בכל דבר העלול לגרום נזק בשדרות"

צמחים יוצאי דופן:
שני עצי שיזף – השיח בצד המזרחי של המושב 
עצי אלה אטלנטית שיועדו כנראה להרכבת עץ הבוטנה ומכאן שם הרחוב רח' הבוטנים בדרום מזרח המושבה.
אלון מצוי – בשמורת הטבע שבמושבה (פריט בודד) 
מספר עצי זית שנטעו בגן יד לבנים שבמושבה.
עץ חרוב עתיק יומין שנמצא בשטח עם העלייה לקרקע, כיום (2026) סמוך לבית משפחת מרקן. בשל המצאותו – נטעו עצי חרוב ברח' החרובים ובהמשכו – במעלה לכיוון רחוב הראשונים (אז: שכונת הפועלים). רבים מעצי החרוב, שהיו עדיין צעירים בשנת 1950 לא עמדו בעומס השלג, והתמוטטו. במקומם ניטעו עצי פיקוס, שגדלו וצמרותיהם הצלו על הרחוב מפני אור השמש. בשנות ה-90 נכרתו חלק ניכר מעצים אלה במרכז הרחוב, וכיום רק חלקו מוצל. 

גידולים חקלאיים: בעבר שטחי פרדס חנה שימשו לגידול מיקשות אבטיחים ושדות שעורה. עם הקמת פרדס-חנה ניטעו בשטחים החקלאיים עצי הדר לסוגיהם: תפוזים, לימונים, אשכוליות, ולנסיה, מנדרינות. עם השנים הוכנסו גם גידולים סוב-טרופיים: אבוקדו, מנגו, שסק, גויאבה, אפרסמון. וכן נשירים: תפוחי עץ, אפרסקים, אגסים, שזיפים, אפרסק שני (נקטרינות), אגוזי פקאן ומלך. 

 

מבוסס ברובו (אך לא רק) על עבודה של יהודית איילון, הנמצאת בבית הראשונים. פברואר 2026.