תנאי התחבורה והבטחון בתקופה שמהקמת המושבה ועד קום המדינה היו כאלה שקשה היה למבקרים במושבה לחזור באותו יום שהגיעו. אורחים שונים, שחקני תיאטרון או אורחים למשפחות שביתן צר מלהכיל את האורחים – לכל אלה נמצאו פתרונות בבתי המלון המקומיים. תושבי המושבה, האורחים וקציני הצבא הבריטי במחנות הצבא שהקיפו את פרדס חנה – כל אלה היו צרכנים של בתי הקפה שפרחו בפרדס חנה.
מלון ובית קפה "רימון" – בבעלות מושצינסקי, בפינת רח' 500 (כיום: הדקלים) ורח' החרובים, נפתח בשנותיה הראשונות של פרדס חנה. כבר בשנת 1928 כאשר פיק"א בנתה את בתי התושבים הראשונים, הקים מושצינסקי קיוסק כדי להאכיל את העובדים, ולאחר מכן התיישב במקום והקים ברחוב 500 (רח' הדקלים) את בית המלון והקפה. הילדים נהגו לבוא לשם כדי לקנות גזוז וגלידה. אורחי המושבה נהגו ללון במקום. סיסמת הפרסום שלו היתה: "חמישה רגעים מאגד ומים נוזלים בכל חדר".
מלון ובית קפה "וינר" – המלון היה בן שני חדרים ובשעות הערב נערכו בו מסיבות ריקודים. כיום: החנות "דידו סנטר".
מבנה מלון הירש בסוף שנות ה-80 כנראה.
מלון "הירש" (בצילום למעלה – עמד על מה שהיום הוא דרך הבנים ליד המפגש עם סמטת תלמים) – בית אוכל ומלון "מודרני" בבעלות גינטר הירש. תמונות של מלון הירש אז והיום כלולות בתערוכתנו "אז והיום". המבנה נהרס בשנת 2020 יחד עם מבנה חדש יותר במורד הרחוב, ועל השטח נבנה בנין למסחר ומגורים.
בית קפה "עדן" – בבעלות יוסף טייכר. בגינה נגנו מוסיקה שהפריעה למנוחת השכנים. למקום היה אישור למכירת משקאות חריפים.
בית קפה "סימון" – עבד במרכז המושבה משנת 1939.
בית קפה "ניר" – בבעלות יעקב שרגאי. פעל בביתו.
תוכן כאן3
בית קפה "גינתי" – בבעלות הרברט סימון, מול בית פיק"א. בית הקפה פעל עד השעות הקטנות של הלילה, על אף מחאות השכנים… כיום: החנות "דידו סנטר".
בית קפה ופנסיון "שטרן" – בבעלות משפחת שטרן, בפינת רח' 800 (כיום: דרך הנדיב) ורח' החרובים. כיום פועל בו "בית טף".