חיפוש משפחות

חדשות אחרונות

בי"ס עממי – ממלכתי "אלונים"

ביה"ס הראשון בפרדס חנה. עד קום המדינה למדו בו במשותף חילונים ודתיים. הלימודים החלו בשנת 1930 ומאחר ולא היה מבנה לבית הספר, תלמידי כיתות א'-ב' למדו במבנה גן הילדים (כיום: בית הראשונים), ויתר התלמידים למדו בחדרים שכורים בבתי פיק"א.
בשנת 1932 עברו התלמידים למבנה שנבנה עבור ביה"ס (המבנה שלאורך דרך הנדיב)
עניני החינוך במושבה טופלו ע"י  ועד מפקח שמנה שלושה אנשים שנבחרו ע"י ההורים באסיפה כללית ומומנו ע"י הועד והמועצה המקומיים. עם קום המדינה, בהוראת הממשלה, הוקמו בתי ספר לחינוך ממלכתי-דתי וכך גם במושבה פרדס חנה.
בביה"ס פעל מועדון חקלאי שהוקם ונוהל ע"י מר זלו בן-יעקב.
בשנות ה-40 נקלטו בביה"ס ילדים עולים מתימן וממקומות שונים בעולם.
החגיגות בביה"ס נערכו בשיתוף עם הישוב כולו.
ב-15.1.47  במלאת 15 שנה לאגודה הצרכנית הם העניקו לביה"ס פסנתר מסוג חדיש.

ביה"ס ממלכתי-דתי "ישורון"

לאחר קום המדינה פנו תושבים בבקשה לפתוח בי"ס לזרם "המזרחי". ראשית דרכו היתה במבנה שנשכר למטרה זו בבית הפועל המזרחי. בשנת 1949 למדו בו 69 תלמידים מכיתה א' עד ח'. בשנת 1950 פנתה מועצת פרדס חנה למשרד החינוך בבקשה לסייע בבניית בית ספר. ב-18.7.51 הונחה אבן הפינה לביה"ס. ב-1953 החלו הלימודים במבנה החדש.
לביה"ס ניתן השם "ישורון" הגזור מהשורש י.ש.ר שביטא את מטרת החינוך ליושר, אמת והגינות.

ביה"ס ממלכתי "מרחבים"

נוסד בשנת 1957 במערב המושבה, בלב השכונות החדשות שנבנו עבור העולים שנקלטו במושבה.
בביה"ס מסעדה המספקת ארוחת צהרים, חדר טבע, ספריה ומרכזיה פדגוגית וכן מועדון בשם "מועדון רות".
ב-18.12.1957 נערכה מסיבת חנוכת ביה"ס. גב' יהודית קליגר היתה המנהלת הראשונה של ביה"ס.

ביה"ס ממלכתי-דתי ממלכתי "שילה"

נוסד בשנת 1964 בשכונת עמידר.
בביה"ס הונהג יום לימודים ארוך ופועלת בו ספריה.

בי"ס ממלכתי "שרת"

קליטת עליה במושבה יצרה את הצורך בפתיחת בי"ס ממלכתי נוסף במערב המושבה.
ביה"ס נוסד בשנת 1965 בשכונת עמידר.
בית הספר קרוי ע"ש משה שרת.

בי"ס תיכון החקלאי פרדס-חנה

נוסד ב-1934 ביוזמתם של שלושה: ד"ר ארתור בירם, מנהל ביה"ס הריאלי בחיפה. ד"ר זאב ברין, רופא ואיכר מחדרה ומשה סמילנסקי, פרדסן וסופר מרחובות ובשיתוף עם התאחדות האיכרים.

המטרה היתה לגדל חקלאים משכילים שיוכלו להוביל את החקלאות במדינת ישראל שבדרך. שילוב בין השכלה כללית לעבודה חקלאית. ברוח זו נקבעו גם שני הפסוקים בכניסה לבנין הראשי של ביה"ס: "טוב לגבר כי ישא עול נעוריו" (ספר איכה) ו-"אם חקלאות כאן מולדת כאן" (משה סמילנסקי)

ב-23.10.1934 נפתח בית הספר רשמית במקומו הזמני בחוות "מגד" ובאוקטובר 1936, לאחר שהוקמו מבני הכיתות, המשק ומגדל המים, עבר המוסד למקומו הנוכחי.
בביה"ס למדו ועבדו 5 שנים, מכיתה א'-ה' (ט'-יג').
ניגשו לבחינות בגרות ובנוסף גם לבחינות עיוניות ומעשיות בענפי המשק השונים בהם כל תלמיד בחר להתמחות. עם תעודת הבגרות של בית הספר החקלאי אפשר היה לפנות כדי להתקבל ללימודים בכל אוניברסיטה באנגליה ובקליפורניה, ואולי במקומות נוספים. 
המשק כלל בזמנו: פרדס, עצי פרי, כרם, משתלות, עצי נוי, ירקות, מספוא וחציר, רפת, לול ומכוורת.
בבית הספר למדו תלמידי פנימייה (רק לבנים) ותלמידים חיצוניים (בנים ובנות) מישובי הסביבה.
אחרי קום המדינה ויסוד צה"ל, בית הספר עבר למתכונת של 4 שנות לימוד והפנימייה פתחה שעריה גם לבנות.

באמצע שנות ה-50 הוכר בית הספר החקלאי על-ידי משרד החינוך כמוסד חינוכי שש-שנתי, כיתות ז'-יב'. מלחמות רבות ניהלו בתי הספר הממלכתיים בכרכור ובפרדס חנה נגד ביה"ס חקלאי כי לא רצו להפסיד את תלמידיהם מכיתות ז'-ח' לטובת ביה"ס החקלאי. 

בשנת הלימודים תשל"ב (1972) הוקמה חטיבת הביניים. 

מדרשית נועם

מוסד תורני שנוסד ב-1945 ע"י תנועת המזרחי בארץ ישראל. היה זה ניסיון ראשון לשלב לימודים תורניים של ישיבה עם הוראת המקצועות הכלליים הנלמדים בבתי הספר התיכוניים. "המושג "ישיבה תיכונית" היום הוא נחלת הכלל, אך באמצע שנות הארבעים במאה הקודמת, טרום הקמת המדינה, היתה מדרשית עם – הישיבה התיכונית הראשונה בעולם, המצאה גאונית, מקורית המשלבת לימוד תורה מעמיק עם רכישת השכלה רחבה מתוך מטרה להעמיד בוגרים המחזיקים יחדיו בסייפא וספרא יחדיו.
בשנת תש"ה (1945) הוקמה מדרשית נעם אשר כללה מבנה קטן של כיתות ובית מדרש מאולתר לקומץ התלמידים דאז. מוסדות מדרשיה הוקמו ע"י מי שלימים ישמש כמנהלה והרוח החיה מאחורי הרעיון החינוכי המכריע בתולדות החינוך הדתי בארץ ישראל, מר ישראל סדן ז"ל." (מתוך אתר מדרשית נע"ם, 23/8/2021)

תלמידי המדרשייה הגיעו מכל רחבי הארץ.  
ב-9.4.1953 הונחה אבן הפינה לקרית המדרשיה, וב-21.10.1958 חגגו את חנוכת אגף הכיתות. המדרשיה היתה ניסיון מוצלח לאחד את החינוך התיכוני הרגיל עם החינוך התורני למדו בו תלמידים מרחבי הארץ ומחו"ל.
בשנת 1964 הונחה אבן הפינה לבנין בית הכנסת אשר נחנך ב- 21.12.1965. 
מבנה המדרשה כלל: 2 כיתות לימוד, 3 כיתות מעבדה, אולם בחינות, חדר מורים, 2 חדרי הנהלה, 2 חדרי מזכירות, 2 חדרי מחנכי פנימייה, חדר ארכיון, מקלט.
בשנת 1969 הופיעה מקהלת המדרשיה בטקס האיחוד של פרדס-חנה עם כרכור.
ב-1976 נחנך אולם העיון בספריה ע"ש הבוגרים שנפלו במערכות ישראל.

לתיאור המדרשיה באתר "מקום שמור" ראו כאן. שתי כתבות תחקיר של מיכאל יעקובסון על מדרשית נעם (מהזוית האדריכלית) ראו כאן ו-כאן

בית ספר תיכון אזורי

בשנת 1954 החלו לדון בפתיחת סניף לביה"ס התיכון במושבה, וב-25.7.1954 החלה ההרשמה לביה"ס. מיקומו הזמני היה בבית מאיר ברח' 800 (לימים "דרך הנדיב"). ביה"ס הוקם עפ"י דרישת ההורים שהיו מעוניינים לתת לילדיהם חינוך תיכוני בלתי מוגדר למקצוע מסוים, כלומר לא חקלאי.

בשנתו הראשונה כלל ביה"ס כיתה אחת – כיתה ט'. בשנת 1955 היו בו שתי כיתות ט' ו-י' סה"כ 36 תלמידים שלמדו במבנה של בית הפועלים הישן. בשנת 1959 יסדו המועצות המקומיות פרדס חנה-כרכור, בנימינה, זיכרון יעקב וגבעת עדה, איגוד ערים לחינוך על-יסודי.
מגמות הלימוד היו: עיונית, ריאלית, לבורנטיות.
בשנת 1977 התמזג ביה"ס האזורי עם ביה"ס החקלאי.

ביה"ס תיכון מקצועי דתי לבנות ע"ש אלישבע מיכאל

ביה"ס הוקם ע"י המועצות המקומיות גבעת עדה, זכרון יעקב, כרכור ופרדס חנה בשיתוף עם תנועת האשה הדתית לאומית ללימודים תלת-שנתיים. נפתח בשנת 1966.
ביה"ס כוללני מכיל מגמות מקצועיות ועיוניות.
בשנת תשל"ג (1972-73) נוספה לו חטיבת ביניים.
בשנת תשמ"ט (1988-89) היו מגמות הלימוד: עיונית, תורנית, ביולוגית, מזכירות, מחשבים, פקידות, אירוח, משק בית, מלונאות וסיעוד.