פיין

סיפור המשפחה

אברהם ורחל פיין
אברהם פיין (1906-1997), נולד בעיירה דויד-הורודוק שבאזור "רוסיה הלבנה" (היום במדינת בלרוס).
רחל פיין לבית מורבצ'יק (1913-1997), נולדה בעיירה לחווה, באותו אזור.
אברהם הצעיר גדל בסביבה ציונית, שחינכה לעליה לארץ. בגיל 17 הצטרף לחוות הכשרה חקלאית בפולין, וכעבור שנה, ב-1924, עלה לארץ. לאחר שירד מהאניה בחיפה, צעד רגלי לחדרה, לאורך מסילת הרכבת, כי כסף לכרטיס נסיעה לא היה לו. בחדרה גרה משפחה מעיירתו, שעזרה לו בתחילת דרכו בארץ. העבודה הראשונה שמצא באזור היתה נטיעות פרדסי הדרים בתל-אלון, ליד פרדס-חנה (שעדיין לא נוסדה), שם הצטרף אל חבורת פועלים ופועלות צעירים שחייתה ועבדה יחד. בתחילה עבד בנטיעות ואחר-כך כמנהל עבודה.
הממשלה הבריטית דאז הגבילה הגירת יהודים לארץ למיכסות מצומצמות, והיישוב היהודי נאלץ להשתמש בשיטות שונות להגדלת מספרי העולים מעל למיכסה. לפי שיטה אחת, צעירים רווקים תושבי הארץ היו נוסעים לביקור בחו"ל, נישאים שם בנישואים פיקטיבים לרווקות יהודיות (שרצו לעלות ארצה), ומקנים להן בכך זכות לרשיון עליה מיוחד מחוץ למיכסה (הרשיון כונה "סרטיפיקט"). הזוג היה עולה לארץ תחת הסעיף של איחוד משפחות, ואז היה מתגרש.
במסגרת זו נסע אברהם פיין ב-1933 לאזור הולדתו, ביקר שם בעיירה לחווה, הסמוכה לעיירתו, ושם פגש ברחל מורבצ'יק, נערה יפה בת 19. כעבור יומיים ביקש את ידה מאביה, וימים אחדים לאחר מכן נערך טכס הנישואים. תוך שבועיים מרגע ההיכרות הפליג הזוג בחזרה לארץ ישראל. שלא כזוגות אחרים, אברהם פיין ואשתו רחל התאהבו אחד בשני ונשארו יחד עד יום מותם.
באותה תקופה הקימה חברת פיק"א, שטיפלה בהתיישבות היהודית בארץ-ישראל, בתים קטנים למתיישבים בפרדס-חנה. הזוג התיישב באחד הבתים האלה, בשכונת תל-צבי הדרומית (רחוב החלוצים היום), ושם נולדו להם אורי (1936) ומרים (1942).
העבודה בפרדסי תל-אלון הסתיימה, ואברהם ורחל עברו להתפרנס ממשק העזר שהקיף את הבית (5 דונם). המשק הקטן כלל עצי פרי, ירקות, 3-4 פרות ולול תרנגולות גדול. בנוסף, התפרנסה המשפחה מפרדס הדרים בשולי פרדס-חנה (באזור "פרדסי 400", ליד תל-אשר).
בתחילת שנות ה-50 הפך הקיום מחקלאות זעירה לבלתי אפשרי, ואברהם נכנס לשותפות בחנות לחמרי בנין וחקלאות. לאחר מספר שנים עבר לשותפות אחרת, והוא ושני שותפיו החדשים פתחו במרכז המושבה חנות בשם "המספק", אשר פירנסה את משפחותיהם תקופה ארוכה. לאחר שינוי נוסף אברהם ורחל הפכו לבעלים היחידים של החנות. המקום היה לא רק מקור לקניית מוצרי חקלאות ובניין, אלא גם אתר למפגש חברתי עבור הלקוחות הותיקים. אברהם החזיק בחנות עד 1988, כשפרש לגמלאות.
רחל ואברהם פיין השאירו אחריהם שני ילדים ו- 5 נכדים. בנם אורי חי בפרדס-חנה עם אשתו רותי לבית בן-אשר, וילדיו הם מיטל, ארז, מעוז ומורן. בתם מרים חיה בארה"ב עם בעלה ריצ'רד ובתם היא קרן.

אברהם ורחל פיין
אברהם פיין (1906-1997), נולד בעיירה דויד-הורודוק שבאזור "רוסיה הלבנה" (היום במדינת בלרוס).
רחל פיין לבית מורבצ'יק (1913-1997), נולדה בעיירה לחווה, באותו אזור.
אברהם הצעיר גדל בסביבה ציונית, שחינכה לעליה לארץ. בגיל 17 הצטרף לחוות הכשרה חקלאית בפולין, וכעבור שנה, ב-1924, עלה לארץ. לאחר שירד מהאניה בחיפה, צעד רגלי לחדרה, לאורך מסילת הרכבת, כי כסף לכרטיס נסיעה לא היה לו. בחדרה גרה משפחה מעיירתו, שעזרה לו בתחילת דרכו בארץ. העבודה הראשונה שמצא באזור היתה נטיעות פרדסי הדרים בתל-אלון, ליד פרדס-חנה (שעדיין לא נוסדה), שם הצטרף אל חבורת פועלים ופועלות צעירים שחייתה ועבדה יחד. בתחילה עבד בנטיעות ואחר-כך כמנהל עבודה.
הממשלה הבריטית דאז הגבילה הגירת יהודים לארץ למיכסות מצומצמות, והיישוב היהודי נאלץ להשתמש בשיטות שונות להגדלת מספרי העולים מעל למיכסה. לפי שיטה אחת, צעירים רווקים תושבי הארץ היו נוסעים לביקור בחו"ל, נישאים שם בנישואים פיקטיבים לרווקות יהודיות (שרצו לעלות ארצה), ומקנים להן בכך זכות לרשיון עליה מיוחד מחוץ למיכסה (הרשיון כונה "סרטיפיקט"). הזוג היה עולה לארץ תחת הסעיף של איחוד משפחות, ואז היה מתגרש.
במסגרת זו נסע אברהם פיין ב-1933 לאזור הולדתו, ביקר שם בעיירה לחווה, הסמוכה לעיירתו, ושם פגש ברחל מורבצ'יק, נערה יפה בת 19. כעבור יומיים ביקש את ידה מאביה, וימים אחדים לאחר מכן נערך טכס הנישואים. תוך שבועיים מרגע ההיכרות הפליג הזוג בחזרה לארץ ישראל. שלא כזוגות אחרים, אברהם פיין ואשתו רחל התאהבו אחד בשני ונשארו יחד עד יום מותם.
באותה תקופה הקימה חברת פיק"א, שטיפלה בהתיישבות היהודית בארץ-ישראל, בתים קטנים למתיישבים בפרדס-חנה. הזוג התיישב באחד הבתים האלה, בשכונת תל-צבי הדרומית (רחוב החלוצים היום), ושם נולדו להם אורי (1936) ומרים (1942).
העבודה בפרדסי תל-אלון הסתיימה, ואברהם ורחל עברו להתפרנס ממשק העזר שהקיף את הבית (5 דונם). המשק הקטן כלל עצי פרי, ירקות, 3-4 פרות ולול תרנגולות גדול. בנוסף, התפרנסה המשפחה מפרדס הדרים בשולי פרדס-חנה (באזור "פרדסי 400", ליד תל-אשר).
בתחילת שנות ה-50 הפך הקיום מחקלאות זעירה לבלתי אפשרי, ואברהם נכנס לשותפות בחנות לחמרי בנין וחקלאות. לאחר מספר שנים עבר לשותפות אחרת, והוא ושני שותפיו החדשים פתחו במרכז המושבה חנות בשם "המספק", אשר פירנסה את משפחותיהם תקופה ארוכה. לאחר שינוי נוסף אברהם ורחל הפכו לבעלים היחידים של החנות. המקום היה לא רק מקור לקניית מוצרי חקלאות ובניין, אלא גם אתר למפגש חברתי עבור הלקוחות הותיקים. אברהם החזיק בחנות עד 1988, כשפרש לגמלאות.
רחל ואברהם פיין השאירו אחריהם שני ילדים ו- 5 נכדים. בנם אורי חי בפרדס-חנה עם אשתו רותי לבית בן-אשר, וילדיו הם מיטל, ארז, מעוז ומורן. בתם מרים חיה בארה"ב עם בעלה ריצ'רד ובתם היא קרן.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  פיין