חיפוש משפחות

חדשות אחרונות

משפחת שניאור

מראשוני פרדס-חנה
התישבו בשנת 1935

ביז'ו

2002–1912

ארץ מוצא: גאלאץ, רומניה
מקצוע: מנהל מחלקה טכנית במועצה המקומית

דבורה

1985–1912

ארץ מוצא: רומניה
מקצוע: עקרת בית

סיפור המשפחה

ביז'ו נולד בעיר גאלאץ להוריו מינה ומשה. לביז'ו אח הגדול ממנו ב-8 שנים ששמו היה אוזיאס (יהושע). אוזיאס עלה לארץ עם משפחתו ב-1973, כחודש אחרי מלחמת יום הכיפורים. בגיל 4 התייתם ביז'ו מאביו ובגיל 8 התייתם מאמו. כיתום גדל תקופה מסוימת אצל קרובי משפחה ולאחר מכן בבית היתומים היהודי שבעיר. יום אחד הגיע קרקס לעיר והילד ברח מבית היתומים והחליט שהוא מצטרף לקרקס, שמע זאת אחיו אוזיאס לקח אותו מהקרקס והחזירו לבית היתומים.
בהגיעו לגיל העשרה אימצה אותו משפחה יהודית, אתה נשאר בקשר גם לאחר עלייתו לארץ. ביז'ו למד בבית ספר תיכון מסחרי בעיר ורכש שפות בנוסף לרומנית – צרפתית וגרמנית. הוא הצטרף לתנועת הנוער השומר הצעיר.
בגיל 19 גויס לצבא הרומני. השנה היתה 1933. לאחר כמה חודשים בצבא הרומני, בעזרת הקהילה היהודית בעיר ותנועת הנוער השומר הצעיר אליה השתייך, עלה על אוניית מסע רומנית ששטה לארץ ישראל. אנשי הקהילה שיחדו את עוזר הטבח שיאפשר לביז'ו ולעוד שני חברים להסתתר בחדר המכונות שבבטן האונייה. השייט מקונסטנצה שברומניה לחיפה ארך כ 3 שבועות. הנוסעים הבלתי חוקיים הוסתרו בבטן האונייה מתחת לחדר המכונות. בהגיעם לחיפה בליל קיץ יפה, הורדו מהאונייה ונאמר להם שאסור להם לגלות באיזו אונייה באו. השלשה נשכבו על החוף בחיפה כשמעליהם ירח מלא וכמובן נרדמו. בבוקר עבר פטרול של חיילים בריטים ותפס אותם. החיילים עברו עם העולים הבלתי חוקיים מאונייה לאונייה כדי להחזירם לאונייה אתה הגיעו. הם כמובן עשו את עצמם לא מבינים שום שפה. כשהגיעו לאונייה בה נכנסו לארץ, עוזר הטבח שהחביא אותם, סימן להם מאחורי החיילים הבריטיים עם סכין גדולה שלא יעזו לספר.
מאחר והיו עולים בלתי חוקיים הם הוכנסו לכלא עכו. ביז'ו וחבריו שהו יותר מחצי שנה בכלא. האסירים האחרים היו אסירים פליליים ערבים ומהם הוא למד לדבר ערבית. באותה תקופה היו הפגנות בחיפה של פועלי בניין יהודים למען עבודה עברית. הבריטים הכניסו לכלא עכו חלק מהמפגינים היהודים, ביניהם כמה מפגינים דוברי רומנית. האסירים החדשים העבירו מידע על הימצאות הצעירים היהודים בכלא לקהילה היהודית בחיפה. לבריטים לא הייתה ברירה אלא לשחררם וביז'ו וחבריו שוחררו. הם לא קיבלו כל מסמך המאשר את שחרורם אלא חותמת דיו על גב כף ידם.
תחילת חייו בארץ הייתה כפועל בנין שבנה בתים בשכונת אחוזה בחיפה. לאחר תקופה נודע לו שחבריו מתנועת הנוער ומגאלאץ עיר הולדתו נמצאים בהכשרה של קבוצת "אבוקה "בפרדס חנה [ביניהם בנימין שרון שלימים היה ראש המועצה]. ביז'ו הצטרף לקבוצת "אבוקה". החלוצים חברי אבוקה עבדו בפרדסי הסביבה כהכשרה לקראת מעבר למקום קבע בעמק הירדן. ב"אבוקה" שהייתה באזור שכונת הפועלים בפרדס חנה הוא הכיר את אשתו דבורה.
דבורה לבית קצפ עלתה לארץ בשנת 1935 עם תנועת הנוער גורדוניה כעולה חוקית (עם סרטיפיקט). היא הייתה נשואה נישואים פיקטיביים.
דבורה היתה בת זקונים להוריה, היא התייתמה מאמה בגיל 6 והיו לה אחות ושני אחים. אביה תמך בה כשהצטרפה לתנועת הנוער גורדוניה, אך כשעלתה כחלוצה לארץ התעצב עצב רב. לקראת עלייתה לארץ למדה בחוות הכשרה שהכשירה את הצעירים הציונים ברומניה לקראת העלייה לארץ.
דבורה וביז'ו בנו את ביתם בפרדס חנה. בנם הבכור אורי נולד ב-1936 ב"אבוקה" ונפטר מדלקת מעיים בהיותו בן 7 חודשים. לאחר שעזבו את הקבוצה הם גרו ברפת של משפחת יעקובוביץ בשכונת הפועלים. שם נולדה מינה בשנת 1939. לאחר מכן עברו לבתי פיק"א בשכירות. שכונה זו נקראה גם קסריליבקה (כתריאליבקה).
בבתי פיק"א נולד צביקה בשנת 1943. צביקה נולד בבית כשהאחות והמיילדת חסיה סייעה לדבורה ללדת. באותם ימים השתוללה מלחמת העולם השנייה ובית חולים בילינסון בפתח-תקווה לא קיבל יולדות מחשש שיהיה צורך במקום לפצועים מהמלחמה. בתחילת 1947 נולדה הבת הצעירה פועה.
בשנים שלפני קום המדינה ביז'ו עבד כמנהל עבודה בבניית מחנות לצבא הבריטי באזור רפיח ונעדר מביתו ימים רבים. בשנת 1948 עברה המשפחה לבית בדרך הים, אותו בנה ביז'ו במו ידיו. ביז'ו עבד כמנהל מחלקה טכנית במועצת פרדס-חנה ודבורה טיפלה בבית ובלול הגדול הצמוד אליו. בדרך הים התגוררה המשפחה עד 1985.
דבורה שניאור נפטרה בפתאומיות בגיל 73 בביתה. ביז'ו, שהאריך ימים, עבר בערוב ימיו למבשרת ציון ושם נפטר בשנתו ה-90.
הילדים למשפחת שניאור
מינה – נישאה לרפי שחף ויחד בנו את ביתם באשקלון. להם 4 ילדים – עידית, נדב, קרן ווֶרֶד.
צביקה – לאחר שסיים את לימודיו חזר עם אשתו עדנה לפרדס חנה. הם התגוררו בשכונת רסקו בבית אותו קנו ביזו ודבורה לילדיהם. לצביקה ועדנה נולדו 2 ילדים – ארז ושרון.
במלחמת יום הכיפורים קרה לנו אסון גדול, צביקה לחם ברמת הגולן, נפצע קשה מאד בראשו ואיבד מיד את הכרתו. הוא הוטס לבית חולים רמב"ם ושם נלחם על חייו במשך 8 ימים. צביקה נקבר בבית העלמין הצבאי בפרדס חנה.
פועה – נישאה לדן פלקס ואתו בנתה את ביתה במבשרת ציון. ילדיהם – נמרוד ואילת.
כיום גרים בפרדס חנה עדנה, אלמנתו של צביקה, וכן 3 נכדים של דבורה וביז'ו עם משפחותיהם.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות


  • שניאור דבורה וביזו. (3)

  • שניאור דבורה בהכשרה ברומניה

  • צאצאי דבורה וביזו שניאור

  • ביז'ו שניאור כפועל בניין (בראש הבניין)