חיפוש משפחות

חדשות אחרונות

משפחת שטהל

מראשוני פרדס-חנה
התישבו בשנת 1933

הנס

1984–1902

ארץ מוצא: באד נאוהיים, גרמניה
מקצוע: חקלאי

חוה

1985–1916

ארץ מוצא: גלאץ, פולין
מקצוע: עקרת בית

סיפור המשפחה

הנס שטהל נולד ב- 1902 בבאד נאוהיים שבגרמניה. אביו היה עורך דין. המשפחה היתה מתבוללת ולא שמרה מנהגים יהודיים. הנס למד חקלאות באוניברסיטה וקבל תואר דוקטור. לימוד חקלאות היה מאד יוצא דופן בין היהודים, ואכן הוא היה הסטודנט היהודי היחידי באוניברסיטה. כשהוא גמר את לימודיו הוא עבד זמן מה במשק שהיה שייך למשפחת מוס (Mosse), כדי לקבל נסיון מעשי. בתקופה זו כנראה, נכח בשטוטגרט בהפגנה בהנהגת היטלר, והסיק מכך שאין לו מה לעשות בגרמנית הנאצית. הוא היגר לפלשתינה בשנת 1933. היו לו קשרים עם אלפרד קאופמן שהתישב בתל-אלון. הנס קנה אדמה בתל-אלון ונטע פרדס. הוא גר בחדר קטן מעל משאבת המים, עד שהסתיימה בניית הבית במגד.
אביו של הנס נפטר בגרמניה ב- 1929. אמו, פאולה שטהל, הגיעה לארץ קרוב לודאי בשנת 1935. היא גרה עם בנה במגד. אחיו הגדול, רודולף, היגר עם משפחתו לארה"ב.
חוה (מאי) שטהל, נולדה בשנת 1916 בגלאץ, ע"י ברסלאו, סליסיה, גרמניה (כיום פולניה). היא היתה הצעירה בין ארבעה ילדים. היא רצתה להיות רופאה, אך בשל היותה יהודיה לא יכלה אפילו להשלים את לימודיה בבית הספר התיכון. היא הצטרפה לקבוצה של צעירים שעמדו להגר לפלשתינה והיו בהכשרה בצ'כוסלובקיה. הם עבדו בחווה שבה התייחסו אליהם יותר גרוע מאשר לעבדים. חוה סיפרה שזו היתה התקופה הגרועה ביותר בחייה. היא הגיעה לפלשתינה ב-1936. שני אחיה היו כבר בפלשתינה. זמן קצר אחרי הגעתה נסעה לבקר את אמיל ופרידה וייס שגרו במגד. אמיל וייס היה רופא שיניים ובני משפחת וייס היו חברים טובים של משפחת מאי בגלאץ. באותו ביקור במגד, פגשה חוה את הנס וזמן מה אח"כ הם התחתנו.
להנס וחוה נולדו שני ילדים: נורית וגדי. נורית גרה בבולדר, קולורדו (ארה"ב), וגדי הוא חבר קיבוץ כפר-עזה.
הורי חוה, ארווין ומרתה מאי, עזבו את גרמניה בשנת 1939. הם איבדו את כל רכושם. לארווין היה מפעל לייצור ריבות וליקרים. כשהם הגיעו לפלשתינה הם נאלצו להתמך על ידי ילדיהם. אחרי מותו של ארווין עברה מרתה לגור עם משפחת בתה במגד.
ככל הידוע במשפחה, לד"ר הנס שטהל הובטחה משרה בתחנה לחקר החקלאות ברחובות, אבל זה לא התממש. הוא עיבד את הפרדס וגידל אספרגוס, שהיה גידול מיוחד. אחרי שקיבל התקף לב, נאסר עליו לעבוד עבודה פיזית והוא קיבל משרה של מנהל חשבונות במחלבה ובתחנת איסוף הביצים במושבה.
כדי לעזור בפרנסת המשפחה הקימה חוה משק עופות. אחרי מלחמת השחרור, בתקופת הצנע, החזיקה חוה בביתם ילדים מן העיר בתקופת חופשת הקיץ ("החופש הגדול") – קייטנה. שניים מחדרי הבית היו מלאים במיטות מקיר לקיר. נורית היתה אחראית לקחת את הילדים לבריכת השחייה שהיתה במגד ולהחזירם הביתה לארוחת הצהרים.שנים אח"כ סיפרה חוה לבתה נורית שבלעדי עזרתה לא היתה מצליחה לקיים את הקייטנה.
היתה הרבה מוזיקה בבית. הנס ניגן בצ'לו ובאופן קבוע נפגש עם גב' וייל שניגנה בפסנתר שפאולה שטהל הביאה מגרמניה, ועם גב' לוקר, שניגנה בכינור. הם ניגנו בעיקר שלישיות. נורית מספרת שמגיל צעיר מאד היתה מקשיבה לנגינה והמוזיקה מאד מצאה חן בעיניה. הם ניגנו להנאתם ולא לפני קהל.
חוה רכשה וספה עם "סירה" כבר בשנות ה-50. מאוחר יותר קנתה סוסיתא.
הנס עבר אירוע מוחי בשנת 1968 ומת בשנת 1984. לרוע המזל שנה אחר כך, ב- 1985, נפטרה גם חוה.

הנס שטהל נולד ב- 1902 בבאד נאוהיים שבגרמניה. אביו היה עורך דין. המשפחה היתה מתבוללת ולא שמרה מנהגים יהודיים. הנס למד חקלאות באוניברסיטה וקבל תואר דוקטור. לימוד חקלאות היה מאד יוצא דופן בין היהודים, ואכן הוא היה הסטודנט היהודי היחידי באוניברסיטה. כשהוא גמר את לימודיו הוא עבד זמן מה במשק שהיה שייך למשפחת מוס (Mosse), כדי לקבל נסיון מעשי. בתקופה זו כנראה, נכח בשטוטגרט בהפגנה בהנהגת היטלר, והסיק מכך שאין לו מה לעשות בגרמנית הנאצית. הוא היגר לפלשתינה בשנת 1933. היו לו קשרים עם אלפרד קאופמן שהתישב בתל-אלון. הנס קנה אדמה בתל-אלון ונטע פרדס. הוא גר בחדר קטן מעל משאבת המים, עד שהסתיימה בניית הבית במגד.
אביו של הנס נפטר בגרמניה ב- 1929. אמו, פאולה שטהל, הגיעה לארץ קרוב לודאי בשנת 1935. היא גרה עם בנה במגד. אחיו הגדול, רודולף, היגר עם משפחתו לארה"ב.
חוה (מאי) שטהל, נולדה בשנת 1916 בגלאץ, ע"י ברסלאו, סליסיה, גרמניה (כיום פולניה). היא היתה הצעירה בין ארבעה ילדים. היא רצתה להיות רופאה, אך בשל היותה יהודיה לא יכלה אפילו להשלים את לימודיה בבית הספר התיכון. היא הצטרפה לקבוצה של צעירים שעמדו להגר לפלשתינה והיו בהכשרה בצ'כוסלובקיה. הם עבדו בחווה שבה התייחסו אליהם יותר גרוע מאשר לעבדים. חוה סיפרה שזו היתה התקופה הגרועה ביותר בחייה. היא הגיעה לפלשתינה ב-1936. שני אחיה היו כבר בפלשתינה. זמן קצר אחרי הגעתה נסעה לבקר את אמיל ופרידה וייס שגרו במגד. אמיל וייס היה רופא שיניים ובני משפחת וייס היו חברים טובים של משפחת מאי בגלאץ. באותו ביקור במגד, פגשה חוה את הנס וזמן מה אח"כ הם התחתנו.
להנס וחוה נולדו שני ילדים: נורית וגדי. נורית גרה בבולדר, קולורדו (ארה"ב), וגדי הוא חבר קיבוץ כפר-עזה.
הורי חוה, ארווין ומרתה מאי, עזבו את גרמניה בשנת 1939. הם איבדו את כל רכושם. לארווין היה מפעל לייצור ריבות וליקרים. כשהם הגיעו לפלשתינה הם נאלצו להתמך על ידי ילדיהם. אחרי מותו של ארווין עברה מרתה לגור עם משפחת בתה במגד.
ככל הידוע במשפחה, לד"ר הנס שטהל הובטחה משרה בתחנה לחקר החקלאות ברחובות, אבל זה לא התממש. הוא עיבד את הפרדס וגידל אספרגוס, שהיה גידול מיוחד. אחרי שקיבל התקף לב, נאסר עליו לעבוד עבודה פיזית והוא קיבל משרה של מנהל חשבונות במחלבה ובתחנת איסוף הביצים במושבה.
כדי לעזור בפרנסת המשפחה הקימה חוה משק עופות. אחרי מלחמת השחרור, בתקופת הצנע, החזיקה חוה בביתם ילדים מן העיר בתקופת חופשת הקיץ ("החופש הגדול") - קייטנה. שניים מחדרי הבית היו מלאים במיטות מקיר לקיר. נורית היתה אחראית לקחת את הילדים לבריכת השחייה שהיתה במגד ולהחזירם הביתה לארוחת הצהרים.שנים אח"כ סיפרה חוה לבתה נורית שבלעדי עזרתה לא היתה מצליחה לקיים את הקייטנה.
היתה הרבה מוזיקה בבית. הנס ניגן בצ'לו ובאופן קבוע נפגש עם גב' וייל שניגנה בפסנתר שפאולה שטהל הביאה מגרמניה, ועם גב' לוקר, שניגנה בכינור. הם ניגנו בעיקר שלישיות. נורית מספרת שמגיל צעיר מאד היתה מקשיבה לנגינה והמוזיקה מאד מצאה חן בעיניה. הם ניגנו להנאתם ולא לפני קהל.
חוה רכשה וספה עם "סירה" כבר בשנות ה-50. מאוחר יותר קנתה סוסיתא.
הנס עבר אירוע מוחי בשנת 1968 ומת בשנת 1984. לרוע המזל שנה אחר כך, ב- 1985, נפטרה גם חוה.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות


  • שטהל נורית וגדי

  • שטהל אווה והנס על הווספה 1

  • אווה עם הסוסיתא