משפחת רוזנתלר
מראשוני פרדס-חנה
התישבו בשנת 1929
מרדכי
1976–1903
ארץ מוצא: פרנקפורט, גרמניה
מקצוע: חקלאי
הלה
1979–1905
ארץ מוצא: לבוב, פולין
מקצוע: עקרת בית
סיפור המשפחה
אמנו הלה לבית גלס ילידת 1905 עלתה לארץ ב1924 מהעיר שצזץ (ליד לבוב) שבפולין. היא הצטרפה לקבוצת חלוצים שסללו את כביש צמח – טבריה והתגוררה עם אחותה ביבניאל.
אבינו מרדכי (מקס) עלה בשנת 1925 מפרנקפורט שבגרמניה. בהיותו נער היה חבר בתנועת נוער ציונית "בלאו וייס" והחליט שרוצה להיות איכר בארץ ישראל. אמו לא התלהבה אך הוא החל להכשיר עצמו – עבד אצל גנן ובחוה חקלאית. אנשי "אגודת ישראל" שבעירו רכשו קרקע ליד עפולה ושלחו אותו להכשיר את האדמה להקמת ישוב, התנאי שלו היה לסייר קודם בארץ ולהכיר אותה . בעזרת מפה קטנה בצדו הפנימי של ספר התנ"כ שלו התהלך ברגל במושבות הגליל.
ביבניאל פגש את אמי ולאחר שהתחתנו עברו לשטח, שכרו עגלונים והחלו בהכנות להקמת "מחנה ישראל". ערביי הסביבה התנכלו להם והתברר שנעשה מקח טעות, הקרקע לא הייתה שייכת למוכר והם נאלצו לעזוב לחיפה שם עבד אבא כגנן אך חפש מקום להתיישבות. ההזדמנות הגיעה כששמעו על הקמת פרדס-חנה והצליחו להצטרף. בדצמבר 1929 הגיעו עם בתם רות ועשר המשפחות הראשונות לרחוב "500" – הדקלים כיום. אבא עבד בפרדס וכן נטע ועבד פרדסים נוספים של עולים מגרמניה שהגיעו בשנת 1933. אמא נהלה משק עזר – לולים, עזים, גן ירק עצי פרי, וכמובן טפלה בנו שלוש הבנות רות, נעמי ועמליה. בנוסף לעבודה הקשה התגייס אבא בימי הפרעות למשטרת הישובים העברים והיה לנוטר. בהיותו חבר בהגנה עסק יחד עם חברו זלו בן-יעקב בבניית סליקים להסתרת נשק. החיים היו קשים. בזמן מלחמת העולם השנייה לא התאפשר יצוא פרי ההדר לאירופה ולחקלאים לא הייתה כל הכנסה בכל זאת נאחזו בפרדסים בציפורניים והמשיכו לטפל ולשמור עד יעבור זעם. אנחנו הבנות השתדלנו לעזור בבית ובחצר – אספנו ביצים, חלבנו עזים וגם מצאנו זמן לחברות, לתנועת הנוער העובד ולנגינה בחליל.
בזמן החריש העמוק שנעשה לפני נטיעת הפרדסים מצא אבא מטבעות עתיקים והדבר עורר את התעניינותו. את שעות הפנאי המעטות הקדיש ללמוד הכתב העברי ה קדום , ארגון אוסף המטבעות שלו וכתיבת מאמרים לכתבי עת ארכיאולוגים. הוא הגיע למומחיות שאפשרה לו להתכתב ולהחליף מידע עם גדולי המדענים בארץ.
בתו רות ז"ל נשאה לראובן פלק והם חיו בעפולה, נעמי נשואה לבן המושבה דוד שליט ועמל'ה נישאה גם היא לבן המושבה רמי ברעוז (ברוזה) ז"ל. מרדכי מקס נפטר בדצמבר 1976 ביום בו עסק בקטיף קלמנטינות בחצרו. אמא הלה נפטרה שנתיים אחריו בינואר 1979. בחצרם גרה כיום נכדתם טלי (שליט) מלינוביץ' ומשפחתה.
אמנו הלה לבית גלס ילידת 1905 עלתה לארץ ב1924 מהעיר שצזץ (ליד לבוב) שבפולין. היא הצטרפה לקבוצת חלוצים שסללו את כביש צמח – טבריה והתגוררה עם אחותה ביבניאל.
אבינו מרדכי (מקס) עלה בשנת 1925 מפרנקפורט שבגרמניה. בהיותו נער היה חבר בתנועת נוער ציונית "בלאו וייס" והחליט שרוצה להיות איכר בארץ ישראל. אמו לא התלהבה אך הוא החל להכשיר עצמו – עבד אצל גנן ובחוה חקלאית. אנשי "אגודת ישראל" שבעירו רכשו קרקע ליד עפולה ושלחו אותו להכשיר את האדמה להקמת ישוב, התנאי שלו היה לסייר קודם בארץ ולהכיר אותה . בעזרת מפה קטנה בצדו הפנימי של ספר התנ"כ שלו התהלך ברגל במושבות הגליל.
ביבניאל פגש את אמי ולאחר שהתחתנו עברו לשטח, שכרו עגלונים והחלו בהכנות להקמת "מחנה ישראל". ערביי הסביבה התנכלו להם והתברר שנעשה מקח טעות, הקרקע לא הייתה שייכת למוכר והם נאלצו לעזוב לחיפה שם עבד אבא כגנן אך חפש מקום להתיישבות. ההזדמנות הגיעה כששמעו על הקמת פרדס-חנה והצליחו להצטרף. בדצמבר 1929 הגיעו עם בתם רות ועשר המשפחות הראשונות לרחוב "500" – הדקלים כיום. אבא עבד בפרדס וכן נטע ועבד פרדסים נוספים של עולים מגרמניה שהגיעו בשנת 1933. אמא נהלה משק עזר – לולים, עזים, גן ירק עצי פרי, וכמובן טפלה בנו שלוש הבנות רות, נעמי ועמליה. בנוסף לעבודה הקשה התגייס אבא בימי הפרעות למשטרת הישובים העברים והיה לנוטר. בהיותו חבר בהגנה עסק יחד עם חברו זלו בן-יעקב בבניית סליקים להסתרת נשק. החיים היו קשים. בזמן מלחמת העולם השנייה לא התאפשר יצוא פרי ההדר לאירופה ולחקלאים לא הייתה כל הכנסה בכל זאת נאחזו בפרדסים בציפורניים והמשיכו לטפל ולשמור עד יעבור זעם. אנחנו הבנות השתדלנו לעזור בבית ובחצר – אספנו ביצים, חלבנו עזים וגם מצאנו זמן לחברות, לתנועת הנוער העובד ולנגינה בחליל.
בזמן החריש העמוק שנעשה לפני נטיעת הפרדסים מצא אבא מטבעות עתיקים והדבר עורר את התעניינותו. את שעות הפנאי המעטות הקדיש ללמוד הכתב העברי ה קדום , ארגון אוסף המטבעות שלו וכתיבת מאמרים לכתבי עת ארכיאולוגים. הוא הגיע למומחיות שאפשרה לו להתכתב ולהחליף מידע עם גדולי המדענים בארץ.
בתו רות ז"ל נשאה לראובן פלק והם חיו בעפולה, נעמי נשואה לבן המושבה דוד שליט ועמל'ה נישאה גם היא לבן המושבה רמי ברעוז (ברוזה) ז"ל. מרדכי מקס נפטר בדצמבר 1976 ביום בו עסק בקטיף קלמנטינות בחצרו. אמא הלה נפטרה שנתיים אחריו בינואר 1979. בחצרם גרה כיום נכדתם טלי (שליט) מלינוביץ' ומשפחתה.
קישור לאתר משפחתי חיצוני:
גלריית תמונות
בני הזוג רוזנתלר
מרדכי רוזנתלר במדי גפיר
בית משפחת רוזנתלר