רובינזון שלמה ועליזה

סיפור המשפחה

דר' שלמה רובינזון, זקן חברי המועצה המקומית המאוחדת פרדס חנה-כרכור, נולד בשנת 1894 בגרמניה.
בשנים 1912-1914 למד משפטים באוניברסיטאות שונות בגרמניה, והיה חבר בארגון הסטודנטים הציונים ק.י.פ.
בשנים 1914-1919, שנות מלחמת העולם הראשונה, היה חייל בצבא גרמניה הקיסרית ונפצע פעמיים.
אחרי גמר לימודים, בשנים 1921-1933 שימש עורך דין ונוטריון ברוסטוק (צפון גרמניה), והיה חבר ההנהלה של הארגון היהודי הארצי בגרמניה.
בשנת 1933 עלה ארצה, והתישב כחקלאי במגד, ובין השנים 1934-1939 כהן כראש הוועד של מגד. כך הוא כתב על מגד: "השטח שנקרא 'מגד' היה רכוש של 'חברת מטעי הדר', חברה שנוסדה בשנים 1927-1928 על-ידי עולים מגרמניה שיצרו קשר עם חברים ציונים בגרמניה. הם רכשו מניות בחברה, וכאשר עלו ארצה היתה להם זכות לקבל חלקת פרדס ומגרש. בראש חברה זו עמד דר' ברין. בשנת 1933 לא היה ב'מגד' שום בית אלא היו כאן בדויים, לכן לא היתה במקום אפשרות למגורים. לכן, בחודשים הראשונים התגוררנו בכרכור. יום יום הלכתי למגד לראות איך בונים את ביתנו. רק בשנת 1934 גמרו את בנית הבתים הראשונים במגד".
עם הצטרפות מגד לפרדס-חנה, בשנת 1939, נכנס דר' רובינזון לכהן כחבר ועד המושבה, והיה חבר (ורוב הזמן חבר ההנהלה) בוועד המושבה שהפך אחר כך למועצה המקומית של פרדס-חנה. עם איחוד פרדס-חנה וכרכור בשנת 1969, כהן כחבר המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.
רובינזון ישב בראש הסניף המקומי של המפלגה הליברלית והיה חבר ועדות של מועצת השיווק של פרי הדר לישראל, של סינדיקט, של התאחדות האכרים לישראל (כיו"ר בית הדין של התאחדות האכרים), וכן כהן כיו"ר הנהלת בית הספר התיכון החקלאי פרדס-חנה ויו"ר הוועד החקלאי בפרדס-חנה.
עד 1948 היה גם חבר המפקדה הנפתית של ה"הגנה".
הזוג רובינזון היו חשוכי ילדים. במהלך השנים הם שימשו בית אומנה לילדים רבים, ועם מותם הורישו את ביתם לצרכי הציבור בבעלות המועצה המקומית. לאחר זמן מה הבית נמכר לבעלות פרטית, וכספי התמורה שימשו לצרכי הציבור.

דר' שלמה רובינזון, זקן חברי המועצה המקומית המאוחדת פרדס חנה-כרכור, נולד בשנת 1894 בגרמניה.
בשנים 1912-1914 למד משפטים באוניברסיטאות שונות בגרמניה, והיה חבר בארגון הסטודנטים הציונים ק.י.פ.
בשנים 1914-1919, שנות מלחמת העולם הראשונה, היה חייל בצבא גרמניה הקיסרית ונפצע פעמיים.
אחרי גמר לימודים, בשנים 1921-1933 שימש עורך דין ונוטריון ברוסטוק (צפון גרמניה), והיה חבר ההנהלה של הארגון היהודי הארצי בגרמניה.
בשנת 1933 עלה ארצה, והתישב כחקלאי במגד, ובין השנים 1934-1939 כהן כראש הוועד של מגד. כך הוא כתב על מגד: "השטח שנקרא 'מגד' היה רכוש של 'חברת מטעי הדר', חברה שנוסדה בשנים 1927-1928 על-ידי עולים מגרמניה שיצרו קשר עם חברים ציונים בגרמניה. הם רכשו מניות בחברה, וכאשר עלו ארצה היתה להם זכות לקבל חלקת פרדס ומגרש. בראש חברה זו עמד דר' ברין. בשנת 1933 לא היה ב'מגד' שום בית אלא היו כאן בדויים, לכן לא היתה במקום אפשרות למגורים. לכן, בחודשים הראשונים התגוררנו בכרכור. יום יום הלכתי למגד לראות איך בונים את ביתנו. רק בשנת 1934 גמרו את בנית הבתים הראשונים במגד".
עם הצטרפות מגד לפרדס-חנה, בשנת 1939, נכנס דר' רובינזון לכהן כחבר ועד המושבה, והיה חבר (ורוב הזמן חבר ההנהלה) בוועד המושבה שהפך אחר כך למועצה המקומית של פרדס-חנה. עם איחוד פרדס-חנה וכרכור בשנת 1969, כהן כחבר המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.
רובינזון ישב בראש הסניף המקומי של המפלגה הליברלית והיה חבר ועדות של מועצת השיווק של פרי הדר לישראל, של סינדיקט, של התאחדות האכרים לישראל (כיו"ר בית הדין של התאחדות האכרים), וכן כהן כיו"ר הנהלת בית הספר התיכון החקלאי פרדס-חנה ויו"ר הוועד החקלאי בפרדס-חנה.
עד 1948 היה גם חבר המפקדה הנפתית של ה"הגנה".
הזוג רובינזון היו חשוכי ילדים. במהלך השנים הם שימשו בית אומנה לילדים רבים, ועם מותם הורישו את ביתם לצרכי הציבור בבעלות המועצה המקומית. לאחר זמן מה הבית נמכר לבעלות פרטית, וכספי התמורה שימשו לצרכי הציבור.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  רובינזון שלמה ועליזה