קנטור מנוחה ויהודה

סיפור המשפחה

יהודה קנטור נולד באודסה, רוסיה, בשנת 1900. הוא הגיע לארץ בהיותו בן 15 ושהה בתל-אביב. הימים ימי מלחמת העולם הראשונה. כשגרשו הטורקים את תושבי יפו ותל אביב בטענה שהם מאותתים לספינות הצבא הבריטי, ברח יהודה למצרים עם עוד חבר, שהיה מאמן כדורגל בפתח-תקוה, ויחד עם יצחק בן-צבי (שהיה לימים הנשיא השני של מדינת ישראל). שם הצטרפו יהודה וחברו לכוחות אלנבי והגיעו לארץ עם הצבא הבריטי.
מנוחה נולדה בשנת 1905 בנוה-צדק למשפחת רחמן. הוריה, אפרים ופייגה רחמן, עלו ארצה עם חמשת ילדיהם בשנת 1900 מהעיר סבסטופול ברוסיה, והתיישבו ביפו. בשנת 1905 הם עברו לביתם בנוה–צדק, ברח' יבנאל. בארץ נולדו להם עוד ששה ילדים, ובהם מנוחה. אפרים היה חייט ובעל תפקיד מסוים בבית הכנסת ופייגה-צפורה היתה תופרת. למרות הקשיים ולמרות המשפחה הגדולה והבית הקטן, שימש ביתם תחנה לכל אחד מבני המשפחה שהיה זקוק לעזרה. פייגה נחשבה צדקת וכך קראו לה בשכונה כל מכריה ושכניה.
בשנת 1917, זמן קצר טרם כניסתו של אלנבי לארץ, ביצעו הטורקים את "הגירוש הגדול" של כל יהודי יפו ותל אביב. משפחת רחמן הגיעה ליבנאל, ושם החלה מסכת של צרות שנבעו ממגפות, מחלות, רעב והכשת נחש. האב אפרים נפטר בגיל צעיר מהכשת נחש. מבין אחד עשר הילדים חמישה נפטרו.
כשחזרו התושבים לבתיהם, בשנת 1918 חזרה פייגה האלמנה לבית המשפחה בנוה-צדק יחד עם ששת ילדיה: שלמה, מנוחה, דוד, רבקה ושרה התאומות, וחיים.
יהודה הגיע לנוה–צדק ושם פגש את מנוחה רחמן. הם התאהבו והתחתנו בבית משפחתה. עם סיום המלחמה התחיל יהודה לעבוד במפעל למשאבות מים ארזונליות. בהמשך עבר לזכרון-יעקב, לעבוד בתחזוקה של מכוני המים של הברון רוטשילד בזכרון-יעקב, בבנימינה, בגבעת-עדה ובפרדס-חנה . כמו פועלי פיק"א שעלו ראשונים לפרדס-חנה והתיישבו בשכונת-הפועלים, קבל גם יהודה בית בשכונה ופרדס. הצטרפו אליהם לפרדס חנה שני אחיה של מנוחה: דוד וחיים רחמן. לצורך עבודתו בתחזוקת מכוני השאיבה, קבל יהודה גם כרכרה וסוס.
לזוג קנטור, נולדו שלושה ילדים: פנינה, הרצי ואברהם. ביתם היה מרכז בו התכנסו בימי ששי ובימי חג שכנים וחברים. בני משפחה שהגיעו לארץ "התנחלו" בביתם עד שהסתדרו בכוחות עצמם.
יהודה נפטר בשנת 1966 ממחלה קשה. הוא נקבר בקרית מוצקין.
מנוחה נפטרה בשיבה טובה בשנת 1990, ונקברה בקרית מוצקין לצד בעלה.

יהודה קנטור נולד באודסה, רוסיה, בשנת 1900. הוא הגיע לארץ בהיותו בן 15 ושהה בתל-אביב. הימים ימי מלחמת העולם הראשונה. כשגרשו הטורקים את תושבי יפו ותל אביב בטענה שהם מאותתים לספינות הצבא הבריטי, ברח יהודה למצרים עם עוד חבר, שהיה מאמן כדורגל בפתח-תקוה, ויחד עם יצחק בן-צבי (שהיה לימים הנשיא השני של מדינת ישראל). שם הצטרפו יהודה וחברו לכוחות אלנבי והגיעו לארץ עם הצבא הבריטי.
מנוחה נולדה בשנת 1905 בנוה-צדק למשפחת רחמן. הוריה, אפרים ופייגה רחמן, עלו ארצה עם חמשת ילדיהם בשנת 1900 מהעיר סבסטופול ברוסיה, והתיישבו ביפו. בשנת 1905 הם עברו לביתם בנוה–צדק, ברח' יבנאל. בארץ נולדו להם עוד ששה ילדים, ובהם מנוחה. אפרים היה חייט ובעל תפקיד מסוים בבית הכנסת ופייגה-צפורה היתה תופרת. למרות הקשיים ולמרות המשפחה הגדולה והבית הקטן, שימש ביתם תחנה לכל אחד מבני המשפחה שהיה זקוק לעזרה. פייגה נחשבה צדקת וכך קראו לה בשכונה כל מכריה ושכניה.
בשנת 1917, זמן קצר טרם כניסתו של אלנבי לארץ, ביצעו הטורקים את "הגירוש הגדול" של כל יהודי יפו ותל אביב. משפחת רחמן הגיעה ליבנאל, ושם החלה מסכת של צרות שנבעו ממגפות, מחלות, רעב והכשת נחש. האב אפרים נפטר בגיל צעיר מהכשת נחש. מבין אחד עשר הילדים חמישה נפטרו.
כשחזרו התושבים לבתיהם, בשנת 1918 חזרה פייגה האלמנה לבית המשפחה בנוה-צדק יחד עם ששת ילדיה: שלמה, מנוחה, דוד, רבקה ושרה התאומות, וחיים.
יהודה הגיע לנוה–צדק ושם פגש את מנוחה רחמן. הם התאהבו והתחתנו בבית משפחתה. עם סיום המלחמה התחיל יהודה לעבוד במפעל למשאבות מים ארזונליות. בהמשך עבר לזכרון-יעקב, לעבוד בתחזוקה של מכוני המים של הברון רוטשילד בזכרון-יעקב, בבנימינה, בגבעת-עדה ובפרדס-חנה . כמו פועלי פיק"א שעלו ראשונים לפרדס-חנה והתיישבו בשכונת-הפועלים, קבל גם יהודה בית בשכונה ופרדס. הצטרפו אליהם לפרדס חנה שני אחיה של מנוחה: דוד וחיים רחמן. לצורך עבודתו בתחזוקת מכוני השאיבה, קבל יהודה גם כרכרה וסוס.
לזוג קנטור, נולדו שלושה ילדים: פנינה, הרצי ואברהם. ביתם היה מרכז בו התכנסו בימי ששי ובימי חג שכנים וחברים. בני משפחה שהגיעו לארץ "התנחלו" בביתם עד שהסתדרו בכוחות עצמם.
יהודה נפטר בשנת 1966 ממחלה קשה. הוא נקבר בקרית מוצקין.
מנוחה נפטרה בשיבה טובה בשנת 1990, ונקברה בקרית מוצקין לצד בעלה.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  יהודה הורביץ ויהודה קנטור