קליגר פרץ ויהודית

סיפור המשפחה

קורות חיים – פרץ
נולד בסוף 1913 בעיירה יידניץ (אדינץ), בסרביה (היום מולדובה) למשפחה ציונית דתית. סיים את הגימנסיה, עמד בבחינות הבגרות ושימש כמורה כפרי באחת מעיירות הסביבה. ב-1934 בא לארץ כתייר והתיישב בפרדס חנה בשכונת תל צבי. היה פועל חקלאי ובהמשך עבד בפיק"א כשומר רכוב על סוס בפרדסי המושבה. בתפקיד זה נתקל לא אחת בכנופיות ערבים שבאו להתנכל בתושבי המושבה.
בשנת 1937 הכיר את יהודית שנשלחה כמורה ללמד בבית הספר המקומי  ולאחר זמן קצר נישאו.
התגייס כנוטר והיה מפקד התחנה המקומית. התגייס להגנה, היה בקורסי מפקדי כיתות ומאוחר ביותר בקורס מפקדי מחלקות בג'וערה. במסגרת קורס המ"מ השתתף באבטחה והגנה על קיבוץ חניתה עם הקמתו. היה מפקד פלוגת השדה (פו"ש) וההגנה בפרדס חנה, במסגרת תפקידו השתתף בפעולות של השגת נשק ממחנות הבריטים שבסביבה, הקים סליקים וכן השתתף בפעילויות אחרות כמו גיוסים להתנגדות פסיבית נגד האנגלים כשבאו לחפש נשק ומעפילים. ב-1948 גויס לחטיבת אלכסנדרוני ומונה לפקד על פתחת עירון ושדה התעופה בעין שמר. שוחרר בשנת 1950 אחרי גמר מלחמת השחרור.
כשהשתחרר ניהל את לשכת המס במושבה, תוך שהוא עוסק בקליטת עולים במעברות שבסביבה. עסק במשך שנים רבות בבוררות וגישור בין ועדי עובדים והנהלות המפעלים בסביבת המושבה שנתנו בו את אמונם המלא.

קורות חיים – יהודית
נולדה בשנת 1911 למשפחה שומרת מצוות בעיירה הושץ' על גבול פולין-אוקראינה. אביה עיבד שדות סלק סוכר אותם חכר מהפריץ. ליהודית היו עוד 6 אחים ואחיות – שלושה מהם, וכך גם הוריה וסבתה וכן קרובי משפחה רבים נספו בשואה, כאב אותו נשאה בעוצמה כל חייה.
יהודית סיימה את לימודיה בביה"ס בעיירה ועברה לוילנה שם סיימה את לימודיה בסמינר למורים "תרבות" הידוע. בעת שהותה בוילנה הצטרפה לתנועת השומר הצעיר ולחבורה שהתעתדה להגיע לקיבוץ רוחמה. בראשית שנות ה-30 עלה אחיה הבכור לארץ ולאחר שלוש שנים עלתה יהודית בעקבותיו. כשהגיעה החלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, אך נשלחה בשנת 1936 ללמד בבית הספר העממי בפרדס חנה, שנקרא לימים בית ספר "אלונים", שם לימדה דורות של תלמידים עד שנות החמישים.
עם העליות הגדולות של שנות החמישים הוחלט לבנות במושבה בית ספר נוסף באיזור שיכוני העולים, ויהודית מונתה לנהל את בית ספר "מרחבים" אותו הקימה לתפארת וניהלה עד לפרישתה לגימלאות. יהודית היתה מורה אהובה ושמה נישא במושבה כמורה יחידה ומיוחדת. עד היום מזכירים את שמה תלמידיה ובניהם בגעגועים גדולים.

בסוף שנות ה-90 עברו יהודית ופרץ מפרדס-חנה בה חיו את מרבית שנות בגרותם, אותה בנו, ואליה ואל תושביה נקשרו בעבותות אהבה. הם היו מעורבים מאד בחיי המושבה, אך בזקנתם עברו לגבע כדי לגור בקרבת הבת נעה. יהודית נפטרה בשנת 2000  ונקברה בגבע. פרץ נפטר בשנת 2007 ונקבר בגבע.
יהודית היתה אשה צנועה ומעולם לא גבה לבה למרות היחס והכבוד שרחשו לה בני המושבה. היא ניחנה בטוב לב ובאהבת אדם יוצאי דופן. כך כתבה בספר הזכרונות של נעה: "בִּתי, לא לימדתי עטי לכתוב בחרוזים, אגידה לך כמה מילים פשוטות אך נכונות: אהבי את האדם באשר הוא אדם, כבדיהו וחפשי בו את הטוב, בעבור זה לא תחסר לך אף פעם חברת אדם נעימה ואוהבת." לאור דבריה אלה חיה כל חייה, ואלה הדברים שחרטנו על מצבתה. כך היא זכורה לאהבה.

ליהודית ופרץ שני ילדים: נעה הבכורה גרה בקבוצת גבע, אמא לבן ובת וסבתא לשבעה נכדים.
יואב גר בפרדס חנה אב לשלושה ילדים  וסבא לשמונה נכדים. בן ובת גרים בפרדס חנה וכרכור.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  בית קליגר ברחוב הגדוד
• 
  קליגר – יואב ונעה על רקע הבית