קאופמן אלפרד והילדה

סיפור המשפחה

אלפרד קאופמן היה בן יחיד למשפחת אברהם קאופמן. הוא למד בבית הספר התיכון בעיר מגוריו, וירנהיים (Viernheim), ליד מנהיים בגרמניה הדרומית, ובשנת 1918 עבר לקליפורניה ארה"ב לדודו. הוא למד חקלאות בבית ספר דיוויס ליד סקרמנטו, ובשנת 1921 סיים לימודיו ועבר לאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שם למד חקלאות. בשנת 1924 סיים את לימודיו כמהנדס אגרונום. למרות הפצרות דודו להשתקע בארה"ב קאופמן עלה ארצה בשנת 1925, מתוך רצון להביא לכאן את הידע שרכש בתחום החקלאות. אחד החידושים שהביא לארץ היתה ההמטרה בשיטת לנינגר, שהיתה היסוד להמטרה בפרדסים בארץ ישראל.
הוא התיישב ברחובות, מאחר שמצא ששם התנאים הטובים ביותר לגידול הדרים, והקים בה את המשתלה הראשונה של עצי שמוטי, ולנסיה ולימון מורכבים. המשתלה השתרעה על 7 דונם, וכללה כ- 30,000 שתילי חושחש ולימֶטָה.
בספטמבר 1925 פגש קאופמן את גדעון מיכלזון והתפתחה ביניהם ידידות רבה, והקשר נשמר גם אחרי שמיכלזון עזב את רחובות. בנובמבר 1926 ביקרו קאופמן וזלו בן יעקב (אז: סלומונוביץ) את מיכלזון במגדיאל. הם הציעו לו לעבור איתם לחדרה ולעבוד איתם בפרדסי מגד, שבהם אלפרד היה המנהל הטכני. הוא עזב את רחובות מאחר ולא נמצא בה שטח אדמה גדול לרכישה עבור הקבוצה אליה השתייך. הוא חקר היכן ניתן לרכוש שטח אדמה גדול המתאים לגידול הדרים. חברת פיק"א הציעה למכירה כ-350 דונם בתל אלון בתנאי תשלום נוחים, וחברי האגודה רכשו את האדמה ושינו את שם האגודה ל"אגודת תל אלון", שם שהוצע על-ידי אלפרד קאופמן על שם יערות האלונים שהיו כאן בעבר. באגודת תל אלון היו כ- 12 חברים: י. קסלר, שמואל שליט, אלפרד קאופמן, ה. כהן, ד"ר הירש, ד"ר לוינגרד, ד"ר ל' פינר, א' מלצב, ס' פישר, מ' אייזנברג, אדם נוימן וגדעון מיכלזון. רובם לא גרו מעולם במקום, וחברותם באגודה התבטאה רק בבעלותם על הפרדס.
מיד עם רכישת הקרקע בתל אלון החלו בהכשרתה ובקידוח בארות להספקת מים. בכל השטח ניטעו פרדסים לפי שיטות מודרניות. באותה תקופה אלפרד קאופמן גר עם שמואל שליט בחדרה בבית יששכר רם, ונהג לנסוע עם מכוניתו בכל יום לתל אלון. המבנים שנבנו בתל אלון: הבית הראשון היה בית הפועלים, בו גרו הפועלים הקבועים שעבדו בפרדסים. הבית הזה נבנה על השטח של שמואל שליט והיום הוא עומד עזוב וחרב. הבית השני היה בית משפחת שליט. הבית השלישי היה בית קאופמן, שנבנה בשנת 1931. במקום נבנו גם שני מבנים ששימשו בית משאבה לבאר ומחסן, שם גרו בתקופות שונות גרשון ברלין, שהיה אחד העובדים הקבועים; ד"ר הנס שטהל, שהיה המזכיר, ומשפחת קורט וולף. לאחר עזיבת תל אלון בשנות ה- 50 גר במקום עו"ד בלוך.
בשנת 1930 נסע אלפרד קאופמן לגרמניה, שם הכיר את אשתו הילדא, שהיתה תלמידת בית ספר להנהלת משק בית. הם הגיעו לארץ, התחתנו בתל אביב, וקבעו את ביתם בתל אלון. נולדו להם שני בנים: יונתן ואילן. יונתן טופל על-ידי הגב' לוטה ויטקובסקי ולמד בגן שמואל. בתקופה הזו גרו בתל אלון שתי משפחות: קאופמן ושליט.
אלפרד קאופמן התמחה בגידול מטעים סובטרופים והדרים. הוא היה גם בין המיסדים והפעילים בהקמת חברת "מטעי פרי הדר" של ד"ר זאב ברין, והיה המשגיח והיועץ של הפרדסים הללו.
בשנת 1948, לאחר קום המדינה, עזבו אלפרד והילדא את הארץ, משום שאלפרד לא האמין שהמדינה תוכל להתקיים באופן עצמאי לאחר עזיבת הבריטים. הם עברו לסנטה רוזה, בקליפורניה ארה"ב, שם רכשו אדמה והקימו משק קטן ובית. את אדמות תל אלון עיבד עבורם גדעון מיכלזון עד שנת 1958, אז הן נמכרו לקבוצת אנשים.
אדמות קאופמן החליפו בעלים. בשנת 1989 הן היו בבעלות מאיר כהן וסנדר. גם בעלים אחרים של האדמות מכרו את חלקם: י' קסלר מכר את אדמתו, מר הירש מכר את חלקו לד"ר וייס, מר שליט מכר את חלקת האקליפטוס שלו למר שור. בשנת 1989 היו החברים הפעילים באגודת תל אלון: יצחק חנוביץ ושמואל שליט. חלק מאנשי תל אלון התיישב במגד, כמו ד"ר כץ, קורט וולף, שליט וד"ר שטהל.
בשנת 1963 הגיעו אלפרד והילדא לביקור בארץ והתרגשו מאד, בעיקר מהביקור בביתם, שאז עוד עמד על תלו, בתל אלון.
אלפרד נפטר בשנת 1973 מהתקף לב. הילדא נפטרה בשנת 1977 בעת ביקור בפרדס חנה, בבית ויטקובסקי, לכבוד חגיגות יום ההולדת של מיכלזון.
שני הבנים הקימו משפחות בארצות הברית. יונתן חי בגאסטין, קליפורניה והיה וטרינר שהתמחה בבקר. הוא נשא לאשה את לילה, בת אוקלהומה, ארה"ב, ונולדו להם שני ילדים:
הבן, דיוויד, נולד בשנת 1960, למד הנדסה אוירונאוטית והיה לטייס בחיל האויר האמריקני, ולאחר מכן מהנדס טיסות ניסוי עבור נאס"א.
הבת, דינה, נולדה בשנת 1963 ונפטרה בגיל 18.
אילן, בנם הצעיר של אלפרד והילדא, התחתן עם אשה ממוצא איטלקי. הוא ביקר בארץ בשנת 1972. נישואיו לא עלו יפה, ולאחר פרידתו נישא בשנית לאשה אחרת.

בתמונות: פרסומת מתוך עיתון לא ידוע, זמן הפרסום לא ידוע; אלפרד קאופמן, קסלר ושמואל שליט – מייסדי תל אלון, בשנת הייסוד: 1928; אלפרד קאופמן ועל העגלה חמותו אוגוסטה גוטהלף ובתה (גיסתו) גרטרוד צימרמן. התמונה השניה: קלסר 59 דף 58-53. זיהוי הנשים: דיוויד קאופמן, ינואר 2019. שנת הצילום אינה ידועה. לגבי שתי התמונות – נסיבות הצילום והצלם לא ידועים.

מתוך: גדעון מיכלזון מספר על תל-אלון ומגד – 29/11/1989 הפרטים אומתו עם נכדם של אלפרד והילדא, דיוויד, בשנת 2017.

אלפרד קאופמן היה בן יחיד למשפחת אברהם קאופמן. הוא למד בבית הספר התיכון בעיר מגוריו, וירנהיים (Viernheim), ליד מנהיים בגרמניה הדרומית, ובשנת 1918 עבר לקליפורניה ארה"ב לדודו. הוא למד חקלאות בבית ספר דיוויס ליד סקרמנטו, ובשנת 1921 סיים לימודיו ועבר לאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שם למד חקלאות. בשנת 1924 סיים את לימודיו כמהנדס אגרונום. למרות הפצרות דודו להשתקע בארה"ב קאופמן עלה ארצה בשנת 1925, מתוך רצון להביא לכאן את הידע שרכש בתחום החקלאות. אחד החידושים שהביא לארץ היתה ההמטרה בשיטת לנינגר, שהיתה היסוד להמטרה בפרדסים בארץ ישראל.
הוא התיישב ברחובות, מאחר שמצא ששם התנאים הטובים ביותר לגידול הדרים, והקים בה את המשתלה הראשונה של עצי שמוטי, ולנסיה ולימון מורכבים. המשתלה השתרעה על 7 דונם, וכללה כ- 30,000 שתילי חושחש ולימֶטָה.
בספטמבר 1925 פגש קאופמן את גדעון מיכלזון והתפתחה ביניהם ידידות רבה, והקשר נשמר גם אחרי שמיכלזון עזב את רחובות. בנובמבר 1926 ביקרו קאופמן וזלו בן יעקב (אז: סלומונוביץ) את מיכלזון במגדיאל. הם הציעו לו לעבור איתם לחדרה ולעבוד איתם בפרדסי מגד, שבהם אלפרד היה המנהל הטכני. הוא עזב את רחובות מאחר ולא נמצא בה שטח אדמה גדול לרכישה עבור הקבוצה אליה השתייך. הוא חקר היכן ניתן לרכוש שטח אדמה גדול המתאים לגידול הדרים. חברת פיק"א הציעה למכירה כ-350 דונם בתל אלון בתנאי תשלום נוחים, וחברי האגודה רכשו את האדמה ושינו את שם האגודה ל"אגודת תל אלון", שם שהוצע על-ידי אלפרד קאופמן על שם יערות האלונים שהיו כאן בעבר. באגודת תל אלון היו כ- 12 חברים: י. קסלר, שמואל שליט, אלפרד קאופמן, ה. כהן, ד"ר הירש, ד"ר לוינגרד, ד"ר ל' פינר, א' מלצב, ס' פישר, מ' אייזנברג, אדם נוימן וגדעון מיכלזון. רובם לא גרו מעולם במקום, וחברותם באגודה התבטאה רק בבעלותם על הפרדס.
מיד עם רכישת הקרקע בתל אלון החלו בהכשרתה ובקידוח בארות להספקת מים. בכל השטח ניטעו פרדסים לפי שיטות מודרניות. באותה תקופה אלפרד קאופמן גר עם שמואל שליט בחדרה בבית יששכר רם, ונהג לנסוע עם מכוניתו בכל יום לתל אלון. המבנים שנבנו בתל אלון: הבית הראשון היה בית הפועלים, בו גרו הפועלים הקבועים שעבדו בפרדסים. הבית הזה נבנה על השטח של שמואל שליט והיום הוא עומד עזוב וחרב. הבית השני היה בית משפחת שליט. הבית השלישי היה בית קאופמן, שנבנה בשנת 1931. במקום נבנו גם שני מבנים ששימשו בית משאבה לבאר ומחסן, שם גרו בתקופות שונות גרשון ברלין, שהיה אחד העובדים הקבועים; ד"ר הנס שטהל, שהיה המזכיר, ומשפחת קורט וולף. לאחר עזיבת תל אלון בשנות ה- 50 גר במקום עו"ד בלוך.
בשנת 1930 נסע אלפרד קאופמן לגרמניה, שם הכיר את אשתו הילדא, שהיתה תלמידת בית ספר להנהלת משק בית. הם הגיעו לארץ, התחתנו בתל אביב, וקבעו את ביתם בתל אלון. נולדו להם שני בנים: יונתן ואילן. יונתן טופל על-ידי הגב' לוטה ויטקובסקי ולמד בגן שמואל. בתקופה הזו גרו בתל אלון שתי משפחות: קאופמן ושליט.
אלפרד קאופמן התמחה בגידול מטעים סובטרופים והדרים. הוא היה גם בין המיסדים והפעילים בהקמת חברת "מטעי פרי הדר" של ד"ר זאב ברין, והיה המשגיח והיועץ של הפרדסים הללו.
בשנת 1948, לאחר קום המדינה, עזבו אלפרד והילדא את הארץ, משום שאלפרד לא האמין שהמדינה תוכל להתקיים באופן עצמאי לאחר עזיבת הבריטים. הם עברו לסנטה רוזה, בקליפורניה ארה"ב, שם רכשו אדמה והקימו משק קטן ובית. את אדמות תל אלון עיבד עבורם גדעון מיכלזון עד שנת 1958, אז הן נמכרו לקבוצת אנשים.
אדמות קאופמן החליפו בעלים. בשנת 1989 הן היו בבעלות מאיר כהן וסנדר. גם בעלים אחרים של האדמות מכרו את חלקם: י' קסלר מכר את אדמתו, מר הירש מכר את חלקו לד"ר וייס, מר שליט מכר את חלקת האקליפטוס שלו למר שור. בשנת 1989 היו החברים הפעילים באגודת תל אלון: יצחק חנוביץ ושמואל שליט. חלק מאנשי תל אלון התיישב במגד, כמו ד"ר כץ, קורט וולף, שליט וד"ר שטהל.
בשנת 1963 הגיעו אלפרד והילדא לביקור בארץ והתרגשו מאד, בעיקר מהביקור בביתם, שאז עוד עמד על תלו, בתל אלון.
אלפרד נפטר בשנת 1973 מהתקף לב. הילדא נפטרה בשנת 1977 בעת ביקור בפרדס חנה, בבית ויטקובסקי, לכבוד חגיגות יום ההולדת של מיכלזון.
שני הבנים הקימו משפחות בארצות הברית. יונתן חי בגאסטין, קליפורניה והיה וטרינר שהתמחה בבקר. הוא נשא לאשה את לילה, בת אוקלהומה, ארה"ב, ונולדו להם שני ילדים:
הבן, דיוויד, נולד בשנת 1960, למד הנדסה אוירונאוטית והיה לטייס בחיל האויר האמריקני, ולאחר מכן מהנדס טיסות ניסוי עבור נאס"א.
הבת, דינה, נולדה בשנת 1963 ונפטרה בגיל 18.
אילן, בנם הצעיר של אלפרד והילדא, התחתן עם אשה ממוצא איטלקי. הוא ביקר בארץ בשנת 1972. נישואיו לא עלו יפה, ולאחר פרידתו נישא בשנית לאשה אחרת.

בתמונות: פרסומת מתוך עיתון לא ידוע, זמן הפרסום לא ידוע; אלפרד קאופמן, קסלר ושמואל שליט - מייסדי תל אלון, בשנת הייסוד: 1928; אלפרד קאופמן ועל העגלה חמותו אוגוסטה גוטהלף ובתה (גיסתו) גרטרוד צימרמן. התמונה השניה: קלסר 59 דף 58-53. זיהוי הנשים: דיוויד קאופמן, ינואר 2019. שנת הצילום אינה ידועה. לגבי שתי התמונות - נסיבות הצילום והצלם לא ידועים.

מתוך: גדעון מיכלזון מספר על תל-אלון ומגד - 29/11/1989 הפרטים אומתו עם נכדם של אלפרד והילדא, דיוויד, בשנת 2017.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  img-20160109-wa0000
• 
  תל אלון 1928 קאופמן קסלר שליט
• 
  קאופמן – קלסר 59 דף 58-53