פלסקובסקי מאיר וזלטה

סיפור המשפחה

מאיר וזלטה פלסקובסקי עלו לארץ מפולין בשנת 1927 במסגרת גל העלייה הרביעי. בסוף שנות העשרים התיישבו בכרכור, שם גם נולדו שלושת ילדיהם – ראובן, יצחק (איציק) ורינה. תחילה גרו בצריף קטן וכאשר הוקצו בכרכור אדמות למתיישבים בנו את ביתם ברחוב הנעורים, ובסמוך לו בית מלאכה לנפחות ומסגרות.
מאיר פעל רבות למען הגנת היישוב כנוטר וכחבר ב"ההגנה". שמו הלך לפניו כבעל מקצוע מומחה בתחום עבודות מתכת, ובבית המלאכה שלו תכנן וייצר מערכות השקיה, נשקים, ואף פרסות של סוסים…. במלחמת העולם השניה הוא התגייס לצבא הבריטי ושרת בחיל האוויר המלכותי. במקביל, המשיך לסייע ל"הגנה" בייצור כלי נשק ותיקונם, ובביתו ברחוב הנעורים הוסתר סליק מרכזי של הארגון. בסיום המלחמה חזר מאיר לכרכור, והמשיך בפועלו לחיזוק היישוב היהודי לצד פעילות ציבורית ב"איגוד החיילים המשוחררים". כמו כן, עסק בתכנון ובהקמת מפעלי השקיה באזור השומרון.
ראובן, בנם הבכור של מאיר וזלטה, נולד בכרכור בשנת 1927, למד בביה"ס העממי בכרכור ואחר כך בתיכון המקצועי שליד הטכניון בחיפה. ראובן, כמו אביו, היה חבר בארגון "ההגנה" ובתום לימודיו התגייס לפלמ"ח במסגרת "ההכשרת המגויסת" בקבוץ אשדות יעקב.
בראש השנה תש"ח (ספטמבר 1947), ברוכבם על אופנוע בדרך מחדרה לכרכור, נהרגו מאיר וראובן בדריסה מכוונת שביצע חייל בריטי כפעולת נקם ל"פרשת הסרג'נטים".    מאיר וראובן הוכרו על-ידי משרד הביטחון כנופלים בדרך להקמת מדינת ישראל – ולמענה.
"הבית  על הגבעה" – כך כונה ביתם של מאיר וזלטה – בזכות מידותיו ומיקומו הגבוה. הוא נבנה בשנים 1936-7 במקום שהיה אז הקצה המזרחי של המושבה כרכור. הבית דו-קומתי ובנוי בעיקרו מיציקת בטון. ברוח אדריכלות הסגנון הבינלאומי למבנה שפה חזותית פשוטה, קווית ופונקציונלית: גג שטוח, תיבות מלבניות, א-סימטריה של החזיתות וחלון אנכי בחלל המדרגות. בנוסף, כלל המבנה רכיבים מקומיים שנועדו להתאימו לאקלים הארצישראלי כגון מרפסות אופקיות מקורות, פתחים, גגוני צל ותריסי עץ.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הוחרם הבית על ידי הבריטים, ושימש למגורי סגל מחנה 82[1]. במלחמת העצמאות היה הבית למקלט עבור תושבי המושבה ולעמדת שמירה, בשל מיקומו וחוזקו של המבנה.
בשנות החמישים התגוררו בבית בני משפחת פלסקובסקי: האם זלטה, הבת רינה ובעלה שמואל סולר ובנם הבכור זאביק, ובהמשך, הבן איציק ורעייתו רותי, יחד עם אימה של רותי – פסיה גלר, והבנות מאירה ושולה. איציק פלסקובסקי, כמו מאיר וראובן, בורך גם הוא ב"ידי זהב" וחלק מקומת הקרקע בבית היה למוסך של תיקון ציוד חקלאי ומכוניות. בית פלסקובסקי שימש למגורים עד לאמצע שנות השישים. לימים ננטש, וחזר להיות בית מגורים בשנות ה- 90. המבנה המקורי נשמר כמעט בשלמותו ומשמש עד היום (שנת 2024) מגורים לשתי משפחות.
בית זה הוא זכרון למשפחה חלוצית, חדורת ציונות אשר בנתה את ביתה בכרכור. משפחת פלסקובסקי שילמה מחיר כבד במאבק להקמת מדינתנו, מחיר המהדהד עד עצם היום הזה.

כתבה: אורית סולר-אליאב, נכדתם של מאיר וזלטה, יולי 2024

[1] מחנה 82 היה חלק ממכלול "מחנות ה-80" שהוקמו מסביב למנחת עין שמר, כחלק מהיערכות בריטניה לכיבוש צפון אפריקה בידי כוחות הציר בפיקודו של רומל. המחנה השתרע לאורך מה שהיום הוא רחוב נעורים.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  משפחת פלסקובסקי על רקע ביתם
• 
  בית פלסקובסקי
• 
  בית פלסקובסקי בבנייתו
• 
  מאיר פלסקובסקי בעבודתו במפעל המים
• 
  מאיר פלסקובסקי כנוטר