משפחת פיקרש
מראשוני פרדס-חנה
התישבו בשנת 1931
ר' ישראל-יצחק
1964–1910
ארץ מוצא: פולין
מקצוע: שוחט
נחמה
1997–1910
ארץ מוצא: טבריה ,פלשתינה
מקצוע: חינוך וטיפול בילדי אומנה
סיפור המשפחה
ר' ישראל-יצחק ונחמה פיקרש היו מראשוני המתיישבים במושבה פרדס-חנה. נחמה, בתם של אברהם-יצחק והניה פייקוב נולדה בטבריה בשנת 1910 דור שני למייסדי הישוב היהודי במקום ישראל –יצחק נולד בפולין בשנת 1910, בנם של ר' טוביה-דב ופסיה ז"ל, שעלו לארץ-ישראל והשתקעו בירושלים. ישראל-יצחק למד בישיבת "שפת-אמת" וכאברך שקד על תלמודו. הוא השתלם בלימוד מקצוע השחיטה. לאחר שהשלים את לימודיו נשא לאישה את נחמה ויחד כזוג צעיר, פנו עפ"י בקשתו של הרב קוק זצ"ל למושבה פרדס-חנה, "כדי להיות יחד עם החלוצים הבונים את המושבה החדשה" שהיתה אז "בחיתוליה".
ישראל-יצחק, החסיד הירושלמי ונחמה החלו חייהם במושבה בשנת 1931. ישראל-יצחק עסק בשחיטה וכדי להשלים את פרנסתו נהג ללכת ברגל מדי לילה לחדרה, מביא את הדואר ועתונים ומחלקם במושבה. נחמה ניהלה את המחלבה המקומית במושבה, כמי שצברה ידע ונסיון בתחום זה בבית אביה בטבריה.
בתחילת דרכם התגוררו ישראל-יצחק ונחמה ב"שכונת הפועלים", בתיה הראשונים של פרדס-חנה, כיום רח' הראשונים. הם התגוררו בצריף בחצר ביתו של האכר בָּרוּ. שנים ספורות לאחר הגיעם בנו ישראל-יצחק ונחמה את ביתם ברחוב האורנים. שם נולדו וגדלו ששת ילדים, לצד עשרות ילדי אומנה שאימצו אל חיקם במהלך השנים. קליטתם של ילדי האומנה היה מפעל חייה של נחמה, עליו גם זכתה בפרסים. מפעל יחודי זה החל בשנות ה-50 עם העולים החדשים שהגיעו לפרדס-חנה.במהלך השנים גדלו בביתה 35 ילדים, כל ילד הוא סיפור בפני עצמו.
במשך שנים היה ביתם של ר' ישראל-יצחק ונחמה לבית חינוך וטיפול בילדי האומנה, גם כשבגרו ופנו לדרכם, לא שכחו את הבית בו גלו ושמרו על קשר עם המשפחה.
ביום כ"א אב שנת תשכ"ד (1964) נפטר אבי המשפחה ר' ישראל-יצחק והוא בן 54 במותו. חמש שנים לאחר מכן פקד את המשפחה שבר נוסף—נפילתו של טוביה-דב ז"ל במהלך שירותו הצבאי בצה"ל. בן 22 היה במותו.
אסון נורא זה לא קטע את השליחות שנטלה על עצמה נחמה בהמשך חינוך וגידול ילדיה ה"מאומצים". כוח העמידה שלה נבע בעיקר מאהבתה לילדים. מלאכה קשה זו היא עשתה לאורך שנים במסירות ובנאמנות.
ביום כ"ד בסיוון 1997 הלכה לעולמה נחמה והיא בת 87 שנים.
ר' ישראל-יצחק ונחמה פיקרש היו מראשוני המתיישבים במושבה פרדס-חנה. נחמה, בתם של אברהם-יצחק והניה פייקוב נולדה בטבריה בשנת 1910 דור שני למייסדי הישוב היהודי במקום ישראל –יצחק נולד בפולין בשנת 1910, בנם של ר' טוביה-דב ופסיה ז"ל, שעלו לארץ-ישראל והשתקעו בירושלים. ישראל-יצחק למד בישיבת "שפת-אמת" וכאברך שקד על תלמודו. הוא השתלם בלימוד מקצוע השחיטה. לאחר שהשלים את לימודיו נשא לאישה את נחמה ויחד כזוג צעיר, פנו עפ"י בקשתו של הרב קוק זצ"ל למושבה פרדס-חנה, "כדי להיות יחד עם החלוצים הבונים את המושבה החדשה" שהיתה אז "בחיתוליה".
ישראל-יצחק, החסיד הירושלמי ונחמה החלו חייהם במושבה בשנת 1931. ישראל-יצחק עסק בשחיטה וכדי להשלים את פרנסתו נהג ללכת ברגל מדי לילה לחדרה, מביא את הדואר ועתונים ומחלקם במושבה. נחמה ניהלה את המחלבה המקומית במושבה, כמי שצברה ידע ונסיון בתחום זה בבית אביה בטבריה.
בתחילת דרכם התגוררו ישראל-יצחק ונחמה ב"שכונת הפועלים", בתיה הראשונים של פרדס-חנה, כיום רח' הראשונים. הם התגוררו בצריף בחצר ביתו של האכר בָּרוּ. שנים ספורות לאחר הגיעם בנו ישראל-יצחק ונחמה את ביתם ברחוב האורנים. שם נולדו וגדלו ששת ילדים, לצד עשרות ילדי אומנה שאימצו אל חיקם במהלך השנים. קליטתם של ילדי האומנה היה מפעל חייה של נחמה, עליו גם זכתה בפרסים. מפעל יחודי זה החל בשנות ה-50 עם העולים החדשים שהגיעו לפרדס-חנה.במהלך השנים גדלו בביתה 35 ילדים, כל ילד הוא סיפור בפני עצמו.
במשך שנים היה ביתם של ר' ישראל-יצחק ונחמה לבית חינוך וטיפול בילדי האומנה, גם כשבגרו ופנו לדרכם, לא שכחו את הבית בו גלו ושמרו על קשר עם המשפחה.
ביום כ"א אב שנת תשכ"ד (1964) נפטר אבי המשפחה ר' ישראל-יצחק והוא בן 54 במותו. חמש שנים לאחר מכן פקד את המשפחה שבר נוסף—נפילתו של טוביה-דב ז"ל במהלך שירותו הצבאי בצה"ל. בן 22 היה במותו.
אסון נורא זה לא קטע את השליחות שנטלה על עצמה נחמה בהמשך חינוך וגידול ילדיה ה"מאומצים". כוח העמידה שלה נבע בעיקר מאהבתה לילדים. מלאכה קשה זו היא עשתה לאורך שנים במסירות ובנאמנות.
ביום כ"ד בסיוון 1997 הלכה לעולמה נחמה והיא בת 87 שנים.
קישור לאתר משפחתי חיצוני:
גלריית תמונות
פיקרש ישראל-יצחק ונחמה