לטה חיים ובתיה

סיפור המשפחה

חיים לטה נולד בגרמניה בשנת 1902. הוא גדל בברלין ולמד בביה"ס לגננות "אהלֶם" שליד הנובר. בית-ספר זה הכשיר תלמידים במקצועות החקלאות. רבים מתלמידיו עלו ארצה וישמו את ידיעותיהם לטובת החקלאות בארץ.
לאחר סיום לימודיו ב"אהלם" עבד לטה בחוות הכשרה ציונית "מרקנהוף". דודו, אחי אמו, אברהם יעקובס חזר מסיור בפלסטינה, התרשם עמוקות והלהיב את לטה לעלות לארץ. נאספו עוד בחורים וב-1923 הם הגיעו לארץ. הם עבדו בעבודות חקלאות במקומות שונים. לטה התקבל לנהל את פיתוח הנוי בוילה מלצ'ט, ליד הכנרת. הוא הכיר את בתיה, שעבדה במגדל כגננת. שם נולד בנם הבכור דן ז"ל.
ב-1930 התיישבה משפחת לטה בפרדס-חנה. היה להם משק עזר קטן. לטה שמש זמן מה כמורה בביה"ס החקלאי בפרדס-חנה והיה בין מקימי משק הפועלות בפתח-תקוה. בגלל קשיי פרנסה מצא עבודה כגנן בעירית טבריה. בנוסף תכנן גנים בקיבוצים בסביבה ויעץ והדריך גננים.
ב-1942 עברה המשפחה לטבריה. לטה היה חבר בהגנה והדריך "מורס". בתקופת מלחמת השחרור השתבשו החיים השגרתיים והיה צורך למצוא פרנסה במקומות אחרים. הוא התקבל לעבודה כמדריך גננוּת בביה"ס החקלאי בנהלל. בתפקיד זה עסק רק זמן קצר מכיוון שנקרא להיות בין מקימי חוות הנסיונות בנווה-יער. משם באופן טבעי מונה לתפקיד מדריך ארצי לגננות ושתלנות, תפקיד בו החזיק עד צאתו לגימלאות.
לטה נפטר בשנת 1988.
בתיה לבית ברומברג, נולדה בשנת 1905 בזכרון יעקב. הוריה עלו ארצה מרוסיה זמן קצר לפני לידתה. הם עברו מזכרון–יעקב לזמן קצר לדמשק ומשם לחיפה. בתיה למדה בביה"ס הריאלי בחיפה, אח"כ נשלחה לסמינר לגננות עם פנימיה בגרמניה. זה לא היה משהו יוצא דופן. כשחזרה מלימודיה לארץ עבדה כגננת במגדל, שם גם פגשה את לטה והם נישאו.
כשעברו לפרדס-חנה עזבה את מקצועה והתמקדה בתפקידה כאם וכעקרת בית. כאן נולדו גם שני ילדיה הנוספים לדן ז"ל, צפורה ומיכה ז"ל.
ב-1934, שהגיעו העולים מגרמניה, היא נרתמה לעזרתם. כשבעלה התחיל לעבוד בטבריה היא ניהלה, ביחד עם בנה הבכור, את משק העזר .
בתיה נפטרה בשנת 1969.

ארכיון לטה, הכולל בעיקר מכתבים ומאמרים, נמצא בבית הראשונים.

חיים לטה נולד בגרמניה בשנת 1902. הוא גדל בברלין ולמד בביה"ס לגננות "הָאלֶם" שליד הנובר. בית-ספר זה הכשיר תלמידים במקצועות החקלאות. רבים מתלמידיו עלו ארצה וישמו את ידיעותיהם לטובת החקלאות בארץ.
לאחר סיום לימודיו ב"האלם" עבד לטה בחוות הכשרה ציונית "מרקנהוף". דודו, אחי אמו, אברהם יעקובס חזר מסיור בפלסטינה, התרשם עמוקות והלהיב את לטה לעלות לארץ.
נאספו עוד בחורים וב-1923 הם הגיעו לארץ. הם עבדו בעבודות חקלאות במקומות שונים. לטה התקבל לנהל את פיתוח הנוי בוילה מלצ'ט, ליד הכנרת. הוא הכיר את בתיה, שעבדה במגדל כגננת. שם נולד בנם הבכור דן ז"ל.
ב-1930 התיישבה משפחת לטה בפרדס-חנה. היה להם משק עזר קטן. לטה שמש זמן מה כמורה בביה"ס החקלאי בפרדס-חנה והיה בין מקימי משק הפועלות בפתח-תקוה. בגלל קשיי פרנסה מצא עבודה כננן בעירית טבריה. בנוסף תכנן גנים בקיבוצים בסביבה ויעץ והדריך גננים.
ב-1942 עברה המשפחה לטבריה. לטה היה חבר בהגנה והדריך "מורס". בתקופת מלחמת השחרור השתבשו החיים השגרתיים והיה צורך למצוא פרנסה במקומות אחרים. לטה התקבל לעבודה כמדריך גננוּת בביה"ס החקלאי בנהלל. בתפקיד זה עסק רק זמן קצר מכיוון שנקרא להיות בין מקימי חוות הנסיונות בנווה-יער. משם באופן טבעי מונה לתפקיד מדריך ארצי לגננות ושתלנות, תפקיד בו החזיק עד צאתו לגימלאות.
לטה נפטר בשנת 1988.
בתיה לבית ברומברג, נולדה בשנת 1905 בזכרון יעקב. הוריה עלו ארצה מרוסיה זמן קצר לפני לידתה. הם עברו מזכרון–יעקב לזמן קצר לדמשק ומשם לחיפה. בתיה למדה בביה"ס הריאלי בחיפה, אח"כ נשלחה לסמינר לגננות עם פנימיה בגרמניה. זה לא היה משהו יוצא דופן. כשחזרה מלימודיה לארץ עבדה כגננת במגדל' שם גם פגשה את לטה והם נישאו.
כשעברו לפרדס-חנה עזבה את מקצועה והתמקדה בתפקידה כאם וכעקרת בית. כאן נולדו גם שני ילדיה הנוספים לדן ז"ל, צפורה ומיכה ז"ל.
ב-1934, שהגיעו העולים מגרמניה, היא נרתמה לעזרתם. כשבעלה התחיל לעבוד בטבריה היא ניהלה, ביחד עם בנה הבכור, את משק העזר .
בתיה נפטרה בשנת 1969.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  לטה והנכדים
• 
  חיים ובתיה לטה 1927