לוריא וילי (זאב) וסוניה

סיפור המשפחה

וילי נולד בגרמניה בעירה בשם שרוינדט (Kudirkos Naumiestis). בגיל 4, כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, נאלצה המשפחה לברוח, הגיעה לברלין ושהו שם אצל בני משפחה כשנה. כשחזרו נפטר אביו של וילי ואמו, רוזה, פתחה חנות לחפצי בית ולבנים. ב-1923 עברו לגור בדסאו (Dessau), וילי נפגש עם יהודים, וכאשר קם שם סניף של ברית העולים הצטרף, היה מדריך והפך לציוני. ב- 1928 היתה בעיר מגיפה של שיתוק ילדים ואחותו אלזה חלתה ונפטרה בגיל 14.
וילי התחיל ללמוד משפטים ובחופשה הראשונה נסע עם חבר לטיול בארץ. במשך חודשיים עבדו בסלילת כבישים, ביקב בראשון לציון ובפרדסים של גבעת ברנר. בזמן שהיו בארץ החליט וילי שחקלאים דרושים בארץ יותר מאשר עורכי דין ולכן חזר לגרמניה, ולמד שתלנות. כעבור שנתיים קיבל תעודה ועלה ארצה הישר לחווה של ד"ר ברין (כיום (2021): "אגדת דשא"). כעבור חצי שנה הצטרפה אליו אמו, והם גרו שם ועבדו בפרדסים אצל חברה שקנתה ועיבדה אותם עבור יהודים מגרמניה שהשקיעו כסף. ב- 1934 חברת פיק"א הציעה תוכנית התישבות בפרדס-חנה וכך, בעזרת הכסף שאמו של וילי קבלה עבור רכושה בגרמניה, הצטרפו לתוכנית שבה רכש כל אחד מגרש לבניה, 20 דונם פרדס ועוד 5 דונם משק עזר. הם בנו בית ועברו לגור ברחוב הבוטנים. בשנת 1936 נשא וילי את סוניה לאשה ונולדו להם שני ילדים: נורית (1938) ועמוס ז"ל (1944) שנפטר ב-2017 .
סוניה נולדה בליטא, בעירה קטנה בשם וירבלן (Virbalis). היתה שם קהילה יהודית גדולה ופעילה וגולת הכותרת היה הגימנסיון העברי, בו למדו גם סוניה ואחותה בשפה העברית. במלחמת העולם הראשונה, כאשר נכנסו הגרמנים לעירה ברחה המשפחה לוילנה, ושם נשארו שנה. כשחזרו סיימה סוניה את הלימודים ושאפה לצאת אל העולם הגדול. מודעה של משפחה יהודית ציונית (משפחת ד"ר נוסבאום) מגרמניה, המחפשת מורה לעברית לילדיה, גרמה לסוניה להגיע לגרמניה ושהתה שנה בבית המשפחה. אחרי כן למדה ספרנות ויותר מאוחר עבדה כספרנית בספריה של הקהילה היהודית בברלין.
בשנת 1934 עלתה לארץ. תחילה התישבה בירושלים כמורה לעברית ומלווה של ילדי משפחת שוקן, וכעבור שנה עברה לתל אביב והיתה ספרנית בגימנסיה הרצליה. משפחת נוסבאום, אליה נקשרה סוניה מאד, עלתה גם היא ארצה ובנתה את ביתה ברחוב הבטנים, סמוך לביתם של וילי ואמו רוזה. כאשר הגיעה סוניה מתל אביב לבקר את משפחת נוסבאום בפרדס-חנה, הכירה את השכן ובשנת 1936 הם נישאו והקימו משפחה. ב- 1938 נולדה נורית וב- 1944 נולד עמוס ז"ל, שנפטר ב 2017.
בשנה הראשונה לנישואיהם עדיין לא היתה פרנסה מן המשק החקלאי וסוניה ארגנה קורסים לעברית לתושבי המושבה יוצאי גרמניה. הלימודים נערכו בשעות הערב בבתי התושבים ויום יום היתה הולכת ברגל, בחול, בשכונות השונות של המושבה ומנסה ללמד את ה"יקים" עברית. כעבור זמן מה התחיל וילי לרכז את הפרי של המתישבים (בעיקר תפוחים ושזיפים) ולשלוח אותו לשוק בתל אביב. סוניה עבדה יחד אתו וגם עשתה את הנהלת החשבונות.
במשך הזמן הקים וילי משתלת הדרים גדולה שהיתה מפורסמת וידועה באיכות השתילים שבה, והפכה לענף העיקרי בפרנסת המשפחה. סוניה עשתה את כל הנהלת החשבונות, וחמותה רוזה, שגרה איתם עד שנפטרה, עסקה במשק הבית ובגידול הילדים.
לסוניה ו-וילי נולדו ששה נכדים: גילי, רני וטלי – ילדיו של עמוס; עפרה, ענת ויואב – ילדיה של נורית, ששלושתם הקימו את ביתם בפרדס-חנה-כרכור.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  לוריא – המשתלה
• 
  לוריא – הבית בראשיתו
• 
  לוריא
• 
  לוריא וילי וסוניה
• 
  לוריה וילי סוניה והנכדים
• 
  לוריא – המשתלה