יעקובוביץ אסתר ויהושע

סיפור המשפחה

יהושע נולד בשנת 1892 בעיר פלוצק בפולין למשפחה דתית למדנית שעסקה במסחר לפרנסתה, וכל ימיו היה איש תורה ולמדן. בנעוריו למד בישיבה בפלוצק ולאחר מכן המשיך בלימודיו בישיבה בעיר ורשה.
אביו הקדים את זמנו בדעותיו. הוא הבין שהזמנים משתנים ולכן דאג להביא הביתה מורים פרטיים על מנת שילמדו את הבנים לימודים כלליים וכן לשון עברית ודקדוק עברי. כך, יהושע ידע עברית עוד לפני עלייתו לארץ.
יהושע עסק בעבודה ציבורית: היה חבר בהנהלת "קופת מלווה" – לימים בנק הפועלים, והיה דיין בבית דין צדק ליד מועצת המושבה.
עד יומו האחרון קרא, למד והרבה לעיין בכתבי הרמב"ם.

אסתר נולדה בשנת 1897 בעיר ניסוויז' ליד מינסק ברוסיה הלבנה למשפחת רבנים גננים. אביה הוסמך לרבנות, אולם הוא ואחיו עסקו לפרנסתם בגננות, חכרו אדמות אצל הגויים, עבדו וגידלו ירקות. אסתר עברה לגור אצל אחותה שגרה בפלוצק ושם הכירה את יהושע.
בארץ היא עבדה כקופאית במטבח הפועלים, לאחר מכן בלשכת העבודה ובמשך שנים רבות ריכזה את ארגון אימהות עובדות. היא אהבה עבודה ציבורית ועסקה רבות בצרכי ציבור בהתנדבות. אסתר לקחה חלק גם "בוועד המפקח" של בית הספר העממי היחידי בפרדס חנה דאז (כיום: בית ספר "אלונים"). במשך שנים רבות היתה חברת מועצת המושבה בוועדה הסוציאלית והיתה פעילה בהסתדרות העובדים הכללית מטעם מפא"י. בנוסף, הקדישה זמן רב לפעולות התנדבות בארגון אימהות עובדות עוד לפני שנבחרה לרכז את הסניף בשכר. אסתר עסקה רבות בקליטת עלייה. בתחילה בקליטת עולי תימן ולאחר מכן בקליטת העולים אשר הגיעו בשנת 1949. בשנות ה-50 דאגה לפתיחת מעונות ילדים וחוגים לאימהות צעירות.
יהושע ואסתר עלו לארץ בשנת 1925 לאחר נישואיהם.
בתחילה התיישבו בכפר חיטין ליד מגדל, בקרבת בני משפחתם שעלו כבר ב-1920-21. כעבור כארבע שנים, ב-1925, הם עברו לחיפה, שם יהושע עבד תקופה קצרה בבית חרושת למלט "נשר". ביוני באותה השנה נולד בנם הבכור אברהם. מחיפה עברו לזכרון יעקב, שם הועסק יהושע על ידי חברת פיק"א בייבוש ביצות כברה, ושם, בשנת 1928, נולדה בתם לאה.
בשנת 1932 עברה המשפחה לפרדס חנה לשכונת תל צבי צפונית במסגרת התיישבות של פועלי פיק"א. יהושע עבד במדידת האדמות של פרדס חנה עוד לפני שהמשפחה עברה למקום, והיה הולך ברגל מזכרון יעקב לפרדס חנה ולפעמים נשאר ללון עם יתר הפועלים ב"מלון מושינסקי" בפרדס חנה.
המשק המשפחתי בפרדס-חנה היה מבוסס על ירקות שגידלו כמו בצל ירוק, צנוניות, סלק, גזר ועוד. בנוסף לגידולים הנ"ל, גידלו גם עצי פרי, רפת, פרדס ולול. בעבודת המשק השתתפו גם הילדים אברהם ולאה.
בשנים הראשונות להתיישבות המשיך יהושע לעבוד כפועל בחברת פיק"א. לשם כך היו במשק שני סוסים שעזרו בעבודה (ולשמחתם של הילדים). בשנת 1962 עברו יהושע ואסתר לרחוב הדקלים וגרו יחד עם בנם אברהם, כלתם מינה ושלושת ילדיהם באותה החצר.
באותה החצר שכן בית הקפה "עדן".

כתבה: אורנה יעקבוביץ בוגדנובסקי, יוני 2020

יהושע נולד בשנת 1892 בעיר פלוצק בפולין למשפחה דתית למדנית שעסקה במסחר לפרנסתה, וכל ימיו היה איש תורה ולמדן. בנעוריו למד בישיבה בפלוצק ולאחר מכן המשיך בלימודיו בישיבה בעיר ורשה.
אביו הקדים את זמנו בדעותיו. הוא הבין שהזמנים משתנים ולכן דאג להביא הביתה מורים פרטיים על מנת שילמדו את הבנים לימודים כלליים וכן לשון עברית ודקדוק עברי. כך, יהושע ידע עברית עוד לפני עלייתו לארץ.
יהושע עסק בעבודה ציבורית: היה חבר בהנהלת "קופת מלווה" – לימים בנק הפועלים, והיה דיין בבית דין צדק ליד מועצת המושבה.
עד יומו האחרון קרא, למד והרבה לעיין בכתבי הרמב"ם.

אסתר נולדה בשנת 1897 בעיר ניסוויז' ליד מינסק ברוסיה הלבנה למשפחת רבנים גננים. אביה הוסמך לרבנות, אולם הוא ואחיו עסקו לפרנסתם בגננות, חכרו אדמות אצל הגויים, עבדו וגידלו ירקות. אסתר עברה לגור אצל אחותה שגרה בפלוצק ושם הכירה את יהושע.
בארץ היא עבדה כקופאית במטבח הפועלים, לאחר מכן בלשכת העבודה ובמשך שנים רבות ריכזה את ארגון אימהות עובדות. היא אהבה עבודה ציבורית ועסקה רבות בצרכי ציבור בהתנדבות. אסתר לקחה חלק גם "בוועד המפקח" של בית הספר העממי היחידי בפרדס חנה דאז (כיום: בית ספר "אלונים"). במשך שנים רבות היתה חברת מועצת המושבה בוועדה הסוציאלית והיתה פעילה בהסתדרות העובדים הכללית מטעם מפא"י. בנוסף, הקדישה זמן רב לפעולות התנדבות בארגון אימהות עובדות עוד לפני שנבחרה לרכז את הסניף בשכר. אסתר עסקה רבות בקליטת עלייה. בתחילה בקליטת עולי תימן ולאחר מכן בקליטת העולים אשר הגיעו בשנת 1949. בשנות ה-50 דאגה לפתיחת מעונות ילדים וחוגים לאימהות צעירות.
יהושע ואסתר עלו לארץ בשנת 1925 לאחר נישואיהם.
בתחילה התיישבו בכפר חיטין ליד מגדל, בקרבת בני משפחתם שעלו כבר ב-1920-21. כעבור כארבע שנים, ב-1925, הם עברו לחיפה, שם יהושע עבד תקופה קצרה בבית חרושת למלט "נשר". ביוני באותה השנה נולד בנם הבכור אברהם. מחיפה עברו לזכרון יעקב, שם הועסק יהושע על ידי חברת פיק"א בייבוש ביצות כברה, ושם, בשנת 1928, נולדה בתם לאה.
בשנת 1932 עברה המשפחה לפרדס חנה לשכונת תל צבי צפונית במסגרת התיישבות של פועלי פיק"א. יהושע עבד במדידת האדמות של פרדס חנה עוד לפני שהמשפחה עברה למקום, והיה הולך ברגל מזכרון יעקב לפרדס חנה ולפעמים נשאר ללון עם יתר הפועלים ב"מלון מושינסקי" בפרדס חנה.
המשק המשפחתי בפרדס-חנה היה מבוסס על ירקות שגידלו כמו בצל ירוק, צנוניות, סלק, גזר ועוד. בנוסף לגידולים הנ"ל, גידלו גם עצי פרי, רפת, פרדס ולול. בעבודת המשק השתתפו גם הילדים אברהם ולאה.
בשנים הראשונות להתיישבות המשיך יהושע לעבוד כפועל בחברת פיק"א. לשם כך היו במשק שני סוסים שעזרו בעבודה (ולשמחתם של הילדים). בשנת 1962 עברו יהושע ואסתר לרחוב הדקלים וגרו יחד עם בנם אברהם, כלתם מינה ושלושת ילדיהם באותה החצר.
באותה החצר שכן בית הקפה "עדן".

כתבה: אורנה יעקבוביץ בוגדנובסקי, יוני 2020

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  יהושע ואסתר יעקובוביץ