זרמי עדינה ומשה (שטרום)

סיפור המשפחה

משה (שטרום) זרמי עלה ארצה בסוף 1925, ולאחר שהות קצרה בתל אביב הגיע לכרכור לקראת חג הפסח כדי לחוג אותו עם חבריו מעיר הולדתו, יוסף ולאה מלחי, חיים ופרומה סופר, שלמה ופנינה שמעוני, שהיו ממקימי המושב בכרכור. הגיע לפסח ונשאר כל החיים. משה נולד למשפחה מסורתית מודרנית. אחיו היה קצין קבע בצבע ואביו פקיד בית משפט. במלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הממלכה האוסטרו-הונגרית, שרת בדרגת קצין שדה ואף זכה בצל"ש כתותחן בקרב בתאריך 14/9/1916. בתום המלחמה ניסה להתקבל ללימוד הנדסת חשמל באוניברסיטת וינה אך נדחה בטענה ש"מכסת היהודים כבר מלאה". אוניברסיטת ברלין דחתה אותו באותה טענה. בשלב זה התוודע לציונות ופנה לסוכנות היהודית כדי לעלות לפלשתינה. הוא נשלח ללמוד נגרות כתנאי לקבלת היתר עליה (סרטיפיקט) מממשלת המנדט. הוא למד שנתיים נגרות, עלה בשנת 1925 והקים נגריה בכרכור.
עדינה לבית דרימן הכירה את משה דרך אחיה הגדול עוד בחו"ל. הם התארסו והיא עלתה ארצה ב- 1926. בהתאם למנהגי הצניעות בעת ההיא גרה עדינה אצל משפחת שלזינגר באחד מחמשת בתי שליזנגר שנבנו על הגבעה (היום בשטח גן השומרון). משה גר ב"צריף הרווקים" שעמד בשטח שכיום הוא חלק מבית הספר הממלכתי כרכור.
עדינה ומשה התחתנו בחדרה ב – 3/7/1927. העדים לחתונה היו בצלאל יכנס וחיים סופר. לאחר הנישואים הם גרו תקופת מה בבתי שלזינגר, שם נולדה בתם תקוה, ב- 26/2/1929.
בניית הבית ב"קבצנסק": כמתנת נישואין קיבלו עדינה ומשה חצי דונם אדמה ממשפחת שלזינגר, ועליה בנו צריף שחציו למגורים וחציו נגריה. בשנת 1929 קנו קבוצה של עשים משפחות ביחד (כל אחד חלקה נפרדת) מרחוב אחוזה ודרומה. עדינה ומשה רכשו שבעה דונם. בקבוצה היו גם יעקב אופנהנדין, יוסף שתיל, פישל רכס, צבי ברייר, קרמן, פרדסי ואחרים. כיום: גוש 10073. החוזה המקורי נמצא בידי יורם שתיל. הבניה החלה ב- 1932 והסיימה ב- 1933, ובאותה שנה נולד בנם נועם, ב- 12/4/1933.
עליית סבתא פסיה דרימן: פסיה דרימן, אמא של עדינה, עלתה ארצה בשנת 1936 ביחד עם בנה (אח של עדינה) הצעיר חיים. שניהם גרו אצל עדינה ומשה עד נישואיו של חיים לטוניה זק. חיים וטוניה בנו את ביתם בצידו השני של המגרש של עדינה ומשה (היום: רח' מכורה 5). יתר בני משפחות שטרום ודרימן נספו בשואה ולא נשאר פליט.
משה היה חבר פעיל ב"הגנה", ובביתם של עדינה ומשה היה מחסן נשק ובו, בין היתר, מקלע "לואיס" ומספר רובים אנגלים. הנשק נלקח לקרב על הקסטל ולא הוחזר.
עם התקרבות הצבא הנאצי בפיקודו של רומל למצרים במהלך מלחמת העולם השניה הוקמה מחתרת יהודית בשיתוף ה"הגנה" כדי לקדם פני הרעה. מתנדבים אלה נשבעו לכתר הבריטי, ומשה היה ביניהם.
במשך שנים כיהן משה כסגנו של דוד האריס, יו"ר המועצה המקומית בכרכור.
אהבתו לקולנוע: ביחד עם יעקב אופנהנדין יזמו הקרנות קולנוע בחצר של משה, תחת כפת השמיים. מאוחר יותר בנה אופנהנדין את בית הקולנוע בכרכור, שעמד בפינת רח' אחוזה ורח' המייסדים. מבנה הקולנוע נהרס בשנת 2004.
ויצ"ו: עדינה היתה ממקימי הסניף בכרכור והיתה פעילה בויצ"ו שנים רבות.

משה (שטרום) זרמי עלה ארצה בסוף 1925, ולאחר שהות קצרה בתל אביב הגיע לכרכור לקראת חג הפסח כדי לחוג אותו עם חבריו מעיר הולדתו, יוסף ולאה מלחי, חיים ופרומה סופר, שלמה ופנינה שמעוני, שהיו ממקימי המושב בכרכור. הגיע לפסח ונשאר כל החיים. משה נולד למשפחה מסורתית מודרנית. אחיו היה קצין קבע בצבע ואביו פקיד בית משפט. במלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הממלכה האוסטרו-הונגרית, שרת בדרגת קצין שדה ואף זכה בצל"ש כתותחן בקרב בתאריך 14/9/1916. בתום המלחמה ניסה להתקבל ללימוד הנדסת חשמל באוניברסיטת וינה אך נדחה בטענה ש"מכסת היהודים כבר מלאה". אוניברסיטת ברלין דחתה אותו באותה טענה. בשלב זה התוודע לציונות ופנה לסוכנות היהודית כדי לעלות לפלשתינה. הוא נשלח ללמוד נגרות כתנאי לקבלת היתר עליה (סרטיפיקט) מממשלת המנדט. הוא למד שנתיים נגרות, עלה בשנת 1925 והקים נגריה בכרכור.
עדינה לבית דרימן הכירה את משה דרך אחיה הגדול עוד בחו"ל. הם התארסו והיא עלתה ארצה ב- 1926. בהתאם למנהגי הצניעות בעת ההיא גרה עדינה אצל משפחת שלזינגר באחד מחמשת בתי שליזנגר שנבנו על הגבעה (היום בשטח גן השומרון). משה גר ב"צריף הרווקים" שעמד בשטח שכיום הוא חלק מבית הספר הממלכתי כרכור.
עדינה ומשה התחתנו בחדרה ב - 3/7/1927. העדים לחתונה היו בצלאל יכנס וחיים סופר. לאחר הנישואים הם גרו תקופת מה בבתי שלזינגר, שם נולדה בתם תקוה, ב- 26/2/1929.
בניית הבית ב"קבצנסק": כמתנת נישואין קיבלו עדינה ומשה חצי דונם אדמה ממשפחת שלזינגר, ועליה בנו צריף שחציו למגורים וחציו נגריה. בשנת 1929 קנו קבוצה של עשים משפחות ביחד (כל אחד חלקה נפרדת) מרחוב אחוזה ודרומה. עדינה ומשה רכשו שבעה דונם. בקבוצה היו גם יעקב אופנהנדין, יוסף שתיל, פישל רכס, צבי ברייר, קרמן, פרדסי ואחרים. כיום: גוש 10073. החוזה המקורי נמצא בידי יורם שתיל. הבניה החלה ב- 1932 והסיימה ב- 1933, ובאותה שנה נולד בנם נועם, ב- 12/4/1933.
עליית סבתא פסיה דרימן: פסיה דרימן, אמא של עדינה, עלתה ארצה בשנת 1936 ביחד עם בנה (אח של עדינה) הצעיר חיים. שניהם גרו אצל עדינה ומשה עד נישואיו של חיים לטוניה זק. חיים וטוניה בנו את ביתם בצידו השני של המגרש של עדינה ומשה (היום: רח' מכורה 5). יתר בני משפחות שטרום ודרימן נספו בשואה ולא נשאר פליט.
משה היה חבר פעיל ב"הגנה", ובביתם של עדינה ומשה היה מחסן נשק ובו, בין היתר, מקלע "לואיס" ומספר רובים אנגלים. הנשק נלקח לקרב על הקסטל ולא הוחזר.
עם התקרבות הצבא הנאצי בפיקודו של רומל למצרים במהלך מלחמת העולם השניה הוקמה מחתרת יהודית בשיתוף ה"הגנה" כדי לקדם פני הרעה. מתנדבים אלה נשבעו לכתר הבריטי, ומשה היה ביניהם.
במשך שנים כיהן משה כסגנו של דוד האריס, יו"ר המועצה המקומית בכרכור.
אהבתו לקולנוע: ביחד עם יעקב אופנהנדין יזמו הקרנות קולנוע בחצר של משה, תחת כפת השמיים. מאוחר יותר בנה אופנהנדין את בית הקולנוע בכרכור, שעמד בפינת רח' אחוזה ורח' המייסדים. מבנה הקולנוע נהרס בשנת 2004.
ויצ"ו: עדינה היתה ממקימי הסניף בכרכור והיתה פעילה בויצ"ו שנים רבות.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  זרמי עדינה ומשה (שטרום)