דוד ובתיה אקסנפלד

סיפור המשפחה

"ארצה באנו לבנות ולהבנות בה". אני בן יחיד להורים אמידים מבסרביה – אז רומניה. החלטתי להצטרף לתנועת "החלוץ" כחבר בתנועת הנוער "גורדוניה". במסגרת זו התכוונתי לעלות ארצה ולבנותה ולהבנות בה. בתאריך 21.8.34 הצטרפתי לקבוצת אבוקה בפרדס חנה. עבדתי בחקלאות, בבנין, בשמירה ובנוטרות. בתחילה גרתי באוהל, אחר כך ברפת, ולאחר מכן גרתי עם עוד שני חברים בבתי פיק"א.
חליתי במלריה. שרות רפואי קבלנו מהרופא דר' שטרומוסר שהיה רוכב על חמור כדי לתת עזרה רפואית. האחות היחידה היתה חסיה[1] ששרתה בנאמנות את כל אוכלוסיית המושבה. נשים הרות הובלו כדי ללדת לבית החולים עפולה בעמק.
גויסתי ל"הגנה" שבוע לאחר בואי ארצה. נקראתי לבית של איתין והושבעתי בחדר החשוך שלא אראה את הנוכחים. נשבעתי על ספר התנ"ך, להיות חבר נאמן ב"הגנה".
משנת 1936 עד 1940 שרתתי כנוטר. היינו יוצאים בלילות לאמבושים, באחד האמבושים נהרגו רידלר ועוד 3 אנשים.
מתוך ראיון שנערך איתו בשנה לא ידועה, תיק 397.

הוריו של דוד היו אברהם ולאה לבית דרינברג. היו לו ארבע אחיות, אחת מהן שושנה גרינברג לבית אקהויז. דוד ובתיה נישאו בשנת 1939 – מתוך אתר myheritage.

הפרטים הביוגרפיים – מתוך המצבות בבית העלמין בפרדס חנה, כפי שמופיע באתר billiongraves. צילום המצבות בבית העלמין נעשה ביוזמת בית הראשונים.

[1] הערות בית הראשונים: הכוונה לחסיה מוגילבסקי

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  דוד ובתיה אקסנפלד