דובדבני שמואל וחנה

סיפור המשפחה

דר' שמואל דובדבני נולד באוקראינה, ועלה ארצה בשנת 1920. סיים את בית המדרש למורים בבית הכרם, ואחרי תקופת הוראה בתל עדשים נסע להשלים השכלתו באוניברסיטת רדינג (אנגליה), שם למד ביולוגיה. כשחזר ארצה התקבל במחלקה לבוטניקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1935 נענה להזמנתו של דר' בירם לייסד את הוראת הטבע בבית הספר התיכון חקלאי בפרדס חנה, שנוסד שנה אחת קודם לכן. בשנות עבודתו כמורה העמיד דורות של תלמידים, שרבים מהם הגיעו להישגים בזכות עצמם, ואחדים הפכו לבכירי החוקרים בחקלאות ובבוטניקה.
בארץ ובעולם התפרסם דובדבני בזכות עבודתו בשני תחומים: האחד – חקר הצורות הווגטטיביות של הצמח (צורות של עלה, גבעול ושורש), עבודה שסיכם אותה בשנת 1946 בחיבורו של ספר "מגדיר לצמחי בר בחצר בגן ובשדה על פי סימני עלים גבעולים ושורשים", יחד עם תלמידו ועוזרו, שמואל אושרוב. שיטה זו להגדרה היתה חדשנית אז.
הענין השני, שהיה ראשון בחשיבותו, היה חקר הטל. מרבית חייו של דובדבני הוקדשו לחקר הטל והשפעתו על חיי הצמח. מחקר זה היקנה לו את עיקר פרסומו בקהילה המדעית בעולם, והוא הוזמן לעבוד, להרצות ולפרסם בארצות שונות. הוא פיתח מד טל מיוחד, אשר נקרא על שמו, המסוגל למדוד כמויות טל במידות זעירות ביותר. על הישגיו בחקר הטל זכה בשנת 1955 בפרס רוטשילד למדע. חקר הטל היה לעבודת חיים. במשך 20 שנים, מתחילת מחקר הטל בשנת 1935, הקדיש את מירב לילותיו לבדיקות הטללים בעונות השנה השונות, עד שהשלים את מחקרו.
תלמידיו זוכרים אותו כמורה תובעני, קפדן וישר הליכות, מדריך בחסד. היה מחמיר עם תלמידיו כמו עם עצמו, חתר לשלמות ולא אהב פשרות.
בשנת 1960 עברה המשפחה להתגורר ברחובות, ודבדבני עבד שם בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

מתוך: כתבה של שאול בן-משה, שהתפרסמה בידיעות אחרונות (הערת בית הראשונים: על גזיר העיתון רשום תאריך 29/5/1987, אך זהו תאריך שגוי. אולי 29/6/1987).

חנה דובדבני לבית מרכוס נולדה בגרמניה בשנת 1907. היא עלתה לארץ ישראל בשנת 1933 והיתה מראשוני גבעת-ברנר, שם שמשה כגננת, מקצוע שלמדה ועסקה בו עוד בברלין.
אחרי נישואיה לשמואל עברה לחיות בירושלים, שם נולדה בתם הראשונה, ששמה – נורית ניתן לה בעקבות סיור בוטני במדבר יהודה שפרח כולו בנוריות. לימים נולדו הבנות יעל ורחל. בשנת 1936 עקרו לתל-שלום שהיתה סמוכה לביה"ס החקלאי, בו שמואל קיבל משרת מורה לטבע.
חנה טיפחה את הבית ואת הגינה המלבבת שהיתה פנינת יופי במגוון צמחיה ופרחיה, כולל גינות ירקות שונים לצרכי הבית.
חנה עבדה כל הזמן לצידו של שמואל בתחנה הבוטנית שהקים בחצר ובה עסק בחקר הטל והאקלים. חנה עסקה בעיבוד הנתונים המחקריים. שלוש הבנות עזרו רבות במדידות הטל והאקלים.
חנה עסקה במקביל גם בעניני ציבור: היא היתה חברה במועצת כרכור והיתה פעילה בכיתת ההגנה על תל-שלום, שרוכזה ע"י נחמן בלום. כתוצאה מפעילות זו, לאחר לילה מתיש נפלה בביתה ומאז הפכה לנכה בעמוד השדרה וברגליה. למרות כל זאת המשיכה לפעול לצידו דובדבני ונסעה עימו לארצות שונות בהן ערך מחקרים ונתן הרצאות. לאחר שהעתיקו את מגוריהם לרחובות, בעקבות עבודת דובדבני במכון וולקני, החלה בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, המקצוע שלמדה בברלין, פדגוגיה טיפולית. היא הפכה לחלק מצוות המרפאה לבריאות הנפש וזכתה להרבה הוקרה ממדריכיה ומטופליה.
במשך כל שנותיה היתה עמוד התווך של משפחתה הוריה, אחיה ונכדיה. יחד עם אחיה דאגו להוציא את הוריהם מגרמניה ולהעלותם לארץ ישראל.
חנה נפטרה בשנת 2000 ונקברה בפרדס-חנה על יד שמואל בעלה וקרוב להוריה.

דר' שמואל דבדבני נולד באוקראינה, ועלה ארצה בשנת 1920. סיים את בית המדרש למורים בבית הכרם, ואחרי תקופת הוראה בתל עדשים נסע להשלים השכלתו באוניברסיטת רדינג (אנגליה), שם למד ביולוגיה. כשחזר ארצה התקבל במחלקה לבוטניקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1935 נענה להזמנתו של דר' בירם לייסד את הוראת הטבע בבית הספר התיכון חקלאי בפרדס חנה, שנוסד שנה אחת קודם לכן. בשנות עבודתו כמורה העמיד דורות של תלמידים, שרבים מהם הגיעו להישגים בזכות עצמם, ואחדים הפכו לבכירי החוקרים בחקלאות ובבוטניקה.
בארץ ובעולם התפרסם דבדבני בזכות עבודתו בשני תחומים: האחד - חקר הצורות הווגטטיביות של הצמח (צורות של עלה, גבעול ושורש), עבודה שסיכם אותה בשנת 1946 בחיבורו של ספר "מגדיר לצמחי בר בחצר בגן ובשדה על פי סימני עלים גבעולים ושורשים", יחד עם תלמידו ועוזרו, שמואל אושרוב. שיטה זו להגדרה היתה חדשנית אז.
הענין השני, שהיה ראשון בחשיבותו, היה חקר הטל. מרבית חייו של דבדבני הוקדשו לחקר הטל והשפעתו על חיי הצמח. מחקר זה היקנה לו את עיקר פרסומו בקהילה המדעית בעולם, והוא הוזמן לעבוד, להרצות ולפרסם בארצות שונות. הוא פיתח מד טל מיוחד, אשר נקרא על שמו, המסוגל למדוד כמויות טל במידות זעירות ביותר. על הישגיו בחקר הטל זכה בשנת 1955 בפרס רוטשילד למדע. חקר הטל היה לעבודת חיים. במשך 20 שנים, מתחילת מחקר הטל בשנת 1935, הקדיש את מירב לילותיו לבדיקות הטללים בעונות השנה השונות, עד שהשלים את מחקרו.
תלמידיו זוכרים אותו כמורה תובעני, קפדן וישר הליכות, מדריך בחסד. היה מחמיר עם תלמידיו כמו עם עצמו, חתר לשלמות ולא אהב פשרות.
בשנת 1960 עברה המשפחה להתגורר ברחובות, ודבדבני עבד שם בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

מתוך: כתבה של שאול בן-משה, שהתפרסמה בידיעות אחרונות (הערת בית הראשונים: על גזיר העיתון רשום תאריך 29/5/1987, אך זהו תאריך שגוי. אולי 29/6/1987).

חנה דובדבני לבית מרכוס נולדה בגרמניה בשנת 1907. היא עלתה לארץ ישראל בשנת 1933 והיתה מראשוני גבעת-ברנר, שם שמשה כגננת, מקצוע שלמדה ועסקה בו עוד בברלין.
אחרי נישואיה לשמואל עברה לחיות בירושלים, שם נולדה בתם הראשונה, ששמה – נורית ניתן לה בעקבות סיור בוטני במדבר יהודה שפרח כולו בנוריות. לימים נולדו הבנות יעל ורחל. בשנת 1936 עקרו לתל-שלום שהיתה סמוכה לביה"ס החקלאי, בו שמואל קיבל משרת מורה לטבע.
חנה טיפחה את הבית ואת הגינה המלבבת שהיתה פנינת יופי במגוון צמחיה ופרחיה, כולל גינות ירקות שונים לצרכי הבית.
חנה עבדה כל הזמן לצידו של שמואל בתחנה הבוטנית שהקים בחצר ובה עסק בחקר הטל והאקלים. חנה עסקה בעיבוד הנתונים המחקריים. שלוש הבנות עזרו רבות במדידות הטל והאקלים.
חנה עסקה במקביל גם בעניני ציבור: היא היתה חברה במועצת כרכור והיתה פעילה בכיתת ההגנה על תל-שלום, שרוכזה ע"י נחמן בלום. כתוצאה מפעילות זו, לאחר לילה מתיש נפלה בביתה ומאז הפכה לנכה בעמוד השדרה וברגליה. למרות כל זאת המשיכה לפעול לצידו דובדבני ונסעה עימו לארצות שונות בהן ערך מחקרים ונתן הרצאות. לאחר שהעתיקו את מגוריהם לרחובות, בעקבות עבודת דובדבני במכון וולקני, החלה בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, המקצוע שלמדה בברלין, פדגוגיה טיפולית. היא הפכה לחלק מצוות המרפאה לבריאות הנפש וזכתה להרבה הוקרה ממדריכיה ומטופליה.
במשך כל שנותיה היתה עמוד התווך של משפחתה הוריה, אחיה ונכדיה. יחד עם אחיה דאגו להוציא את הוריהם מגרמניה ולהעלותם לארץ ישראל.
חנה נפטרה בשנת 2000 ונקברה בפרדס-חנה על יד שמואל בעלה וקרוב להוריה.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  דובדבני חנה בעבודה
• 
  דובדבני רחל
• 
  דובדבני יעל
• 
  דובדבני משפחתי
• 
  דובדבני מקבל פרס רוטשילד מבן-גוריון
• 
  דובדבני שמואל וחנה