ברו משה וצפורה

סיפור המשפחה

משה ברו נולד בשנת 1897 בז'יטומיר שבאוקראינה. בשנת 1912, כשהוא בן 15, עלה לארץ לבדו והתיישב בנס-ציונה. הוא עבד כפועל חקלאי ובמקביל למד הנהלת חשבונות ואנגלית. לימים עבד כפקיד בקופת חולים בנס-ציונה, וזאת בנוסף על עבודתו כפועל חקלאי.

צפורה ברו (שרבליס) נולדה בשנת 1902 בקריבויו אוזרו שבאוקראינה. בשנת 1924 עלתה לארץ והגיעה לקיבוץ עין חרוד. מאוחר יותר עברה לקיבוץ יגור ומשם לזכרון יעקב. היא עבדה בעבודת כפיים והשתתפה בסלילת הכביש לשפיה.

אחותה של צפורה, שרה, התגוררה בתל-אביב והיא שידכה בינה לבין משה. משה וצפורה נישאו בשנת 1930, ועברו לגור בפרדס-חנה בשכונת הפועלים. התנאי לקבלתם להתיישבות היה שהם יגיעו כזוג נשוי.

כמו כל המתיישבים בשכונה הם קיבלו מפיק"א מגרש שכלל: משק עזר, בית מגורים בן שני חדרים (ללא מקלחת ושירותים), ומבנה נוסף אשר יועד לבעלי חיים.

לזוג נולדו שני בנים, דוד (דודיק) בשנת 1931 ובנימין (ביניק) בשנת 1934.
משה נפטר בשנת 1942 באופן פתאומי כאשר הוא בן 45.
צפורה, שהתאלמנה צעירה, נאלצה לצאת לעבודה כאשר כל עול הפרנסה עליה. היא עבדה במטבח של בי"ס חקלאי, ובמקביל עיבדה את הפרדס והחזיקה לול עופות בחצר. כאשר דודיק וביניק גדלו, הם לקחו על עצמם את העבודה במשק והקימו יחד משק חקלאי מפותח.
צפורה נפטרה בשנת 1984.

שני הבנים נישאו, הקימו משפחות וקבעו את ביתם בפרדס-חנה. במשך כל השנים, עד ליום פטירתם, עסקו בחקלאות שראו בה עבודת קודש.

משה ברו נולד בשנת 1897 בז'יטומיר שבאוקראינה. בשנת 1912, כשהוא בן 15, עלה לארץ לבדו והתיישב בנס-ציונה. הוא עבד כפועל חקלאי ובמקביל למד הנהלת חשבונות ואנגלית. לימים עבד כפקיד בקופת חולים בנס-ציונה, וזאת בנוסף על עבודתו כפועל חקלאי.

צפורה ברו (שרבליס) נולדה בשנת 1902 בקריבויו אוזרו שבאוקראינה. בשנת 1924 עלתה לארץ והגיעה לקיבוץ עין חרוד. מאוחר יותר עברה לקיבוץ יגור ומשם לזכרון יעקב. היא עבדה בעבודת כפיים והשתתפה בסלילת הכביש לשפיה.

אחותה של צפורה, שרה, התגוררה בתל-אביב והיא שידכה בינה לבין משה. משה וצפורה נישאו בשנת 1930, ועברו לגור בפרדס-חנה בשכונת הפועלים. התנאי לקבלתם להתיישבות היה שהם יגיעו כזוג נשוי.

כמו כל המתיישבים בשכונה הם קיבלו מפיק"א מגרש שכלל: משק עזר, בית מגורים בן שני חדרים (ללא מקלחת ושירותים), ומבנה נוסף אשר יועד לבעלי חיים.

לזוג נולדו שני בנים, דוד (דודיק) בשנת 1931 ובנימין (ביניק) בשנת 1934.
משה נפטר בשנת 1942 באופן פתאומי כאשר הוא בן 45.
צפורה, שהתאלמנה צעירה, נאלצה לצאת לעבודה כאשר כל עול הפרנסה עליה. היא עבדה במטבח של בי"ס חקלאי, ובמקביל עיבדה את הפרדס והחזיקה לול עופות בחצר. כאשר דודיק וביניק גדלו, הם לקחו על עצמם את העבודה במשק והקימו יחד משק חקלאי מפותח.
צפורה נפטרה בשנת 1984.

שני הבנים נישאו, הקימו משפחות וקבעו את ביתם בפרדס-חנה. במשך כל השנים, עד ליום פטירתם, עסקו בחקלאות שראו בה עבודת קודש.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  ברו משה וצפורה