בדש בתיה ואליהו-דוד

סיפור המשפחה

אבי, אליהו בדש נולד בשנת 1886 בעיר גרודנא (כיום, בלרוס) למשפחה מרובת ילדים. משחר ילדותו יצא לחיי עבודה כדי להקל על מצוקת העוני בבית. איש עבודה היה עד ליומו האחרון. בשנת 1921 הגיע ארצה כחלוץ כציוני נלהב ובשליחות אחיו זבולון בדש, מאנשי "אחוזת לונדון" כדי להכשיר את חזונם של "אנשי אחוזת לונדון" אף הם ציונים נלהבים שחלומם היה להיקבר בארץ הקודש ולחיות בה בערוב ימיהם.
קבוצה קטנה של אנשים היוו את הגרעין הראשון של ההתנחלות במושבה כרכור וביניהן היה אליהו דוד בדש ושלושת אחיו שעלו עמו ארצה, מאיר, משה ויהושע ושתי האחיות דבורה והדסה ז"ל. הקבוצה סבלה ממצוקת מים, תנאי מחיה קשים ביותר. ממרחקים הביאו מים מעופשים שהצריכו סינון, הקדחת הפילה את כולם למשכב, הדרכים משובשות, אנשי "אחוזת לונדון" שלחו כסף על מנת שיוכלו לרכוש שתילים של עצי אקליפטוס ופרי הדר. תקופה מסויימת נשאר אליהו דוד בדש לבדו בשטח אחרי שכולם חלו במלריה, לבד היה סובב בחוצותיה של המושבה ובלילה היה ישן כשחרב מונחת לצידו. יחסים של דו קיום, הערכה וכבוד נתן לערביי הסביבה הבדואים מואדי ערה והם נטו לו חיבה בה, הם נהגו לפנות אליו בכל בעיה של קרקעות ובטחון קבל וארח אותם כאחים ידידים וטען הַשְכּם והִעִרב כי הדרך היחידה לחיות איתם בשלום היא אחווה ורעות.
שלטון המנדט היה, ומסביב למושבה הוקמו מחנות של הצבא הבריטי. אליהו דוד בדש שלט היטב באנגלית, בגיל צעיר חי בארצות-הברית במשך אחת עשרה שנים. הקצונה הבריטית מיד קלטה אותו: הם נטו לו חיבה רבה והערצה ומינו אותו למוכתר המושבה.
אמי, בתיה לבית קובנסקי עלתה ארצה אף היא כחלוצה וציונית בשנת 1921 מליטא. היא התיישבה בתל-אביב. בשנת 1927 הורי נפגשו. אבי הציע לה נישואין, היא נאותה ללכת אחריו למושבה כרכור ובשנת 1928 נערכו הנישואין בהם השתתפו כל תושבי הסביבה, ערביי המקום ואורחים רבים שבאו ממרחקים. לימים הפך הבית (שתוכנן ונבנה ע"י אליהו דוד בדש) במרכז המושבה ללב לבה של המושבה, כל עסקי הקרקעות, עניני בטחון, תכניות פיתוח המושבה התנהלו בו. אכן כל ההיסטוריה של ראשית המושבה מקופלת בקירותיו. הבית הומשל "לבית אברהם אבינו" עם שום הכנסת האורחים המופלגת אותה גילו בתיה ואליהו-דוד בדש. כאשר בתיה מכינה מטעמים והשולחן הגדול במרכז הבית יהיה יומם ולילה עמוס בכיבודים ומסביבו אורחים רבים.
קשרי הידידות אותם יצר אליהו דוד בדש עם השלטונות הבריטיים נוצלו על-ידיו במקרים רבים שעד היום לא כולם יודעים עליהם. רשיונות עליה (סרטיפיקטים): היו מגיעים אליו תושבים מכל הארץ בפניות לקבלת אישורים, בכל חודש היה נוסע אליהו דוד בדש לחיפה לממשל ומקבל את היתרי העלייה. מראש הבולשת הבריטית הצליח לשחרר ממאסר בעכו קבוצה גדולה של חברי "ההגנה" וביניהם משה דיין. אליהו-דוד בדש ידע להסיח את דעת האנגלים מה"סליקים" שהוקמו ברחבי הארץ.
את הרחוב הראשון שנסלל במושבה סללו הבריטים כאות הוקרה לקשרים הנפלאים עם אליהו דוד בדש והוא ידע לנצל את קשריו לטובה הישוב היהודי. לימים חברו והגיעו לכרכור שלושה מבני דודיו של אליהו דוד בדש – משפחות ליוביץ, אנסל, ינקל ואברהמ'ל, שלקחו חלק בבנית בתי המושבה, כך שלפני קום המדינה כל בית שלישי בכרכור היה שייך ל"חמולת הבדשים".
אליהו דוד בדש עשה רבות למען הקמתו של בית הכנסת ואף היה המהנדס למקום.
דמותו של אליהו דוד בדש מקפלת בתוכה חלק נכבד מיסורי משפחת האדמה שסייעה והביאה ליסודה של ארץ ישראל. חייו היו קודש לזולת, לאדם באשר הוא אדם ידע לאהוב את כל אשר נברא בצלם ולעשות כל שביכולתו על מנת להיטיב עם הזולת. אברהם הרצפלד אמר עליו "תנו לי 100 בדשים ואיתם אבנה את המולדת". יראו כל ההסטוריונים וכל כותבי תולדות המושבה מי עומד מאחורי כל תמונה של: חריש באדמה, עיבוד הפרדסים, בניית בית הכנסת, בארות המים, הבתים הראשונים ובכל תמונה תמצא את הבדשים והליוביצים. חבל, חבל שכל מעשיו של האיש הדגול אינם מוצאים את מקומם בהיסטוריה של כרכור, חבל חבל שכאשר חגגו 100 שנה למושבה האיש שבנה את המושבה והיה מעמודי התווך של מיסדיה הוזכר רק במשפט אחד. ומי יודע – אולי באחרית הימים יימצא מי שיידע לתקן את העוול והעיוות של דמותו. כותבת בכאב רב את הדברים בתו דליה בדש-ש"ץ, ילידת המושבה שחוותה את תולדותיה מהיוולדה בשנת 1929, ועדיין בקו החיים. יחד עם אחותה תמר פלד שניתן היה לפני החגיגות לתחקר אותן ולקבל ידע ממקור ראשון, ואולי גם לכבד אותן קצת יותר ולדאוג להן למקום ישיבה ב"עצרת החגיגית של 100 שנות המושבה".
{הערת בית הראשונים: דליה ציינה גם כי "גם במציאת המים היה לאליהו דוד בדש חלק, בכך שמצא את מיסטר בלק שהיה גיאולוג של המנדט הבריטי ואחרי שלושה ימי חיפושים פסק על מקום מסויים שאכן היה מקור למי התהום שהתגלו. הסנסציה של אותה תקופה בכל הארץ". ייתכן שהכוונה היא לבאר לבזובסקי, אשר כיום היא תחנת מקורות על כביש 6403, צומת עין שמר ול"חג המים" שנחוג בכרכור שנת 1932}.

אני, דליה בדש-ש"ץ אשתו-אלמנתו של אברהם ש"ץ ז"ל שאף הוא הקדיש את חייו לטובת המושבה בעשר השנים האחרונות בחייו שהיה ראש המועצה, גם הוא לא הוזכר ולא במילה בעצרת החגיגית. אני מקדישה את חיי למעלה מ- 40 שנה למען פצועי צה"ל ונפגעו פעולות איבה. קבלתי מיד הנשיא עזר ויצמן ז"ל את "אות הנשיא למתנדב" וכמו-כן את התואר "אם הפצועים" יקירת קרן "לב"י" ויקירת העיר תל-אביב יפו. הוצאתי לאור את ספרי: "לחזור אל החיים". ספורם של 17 פצועי המלחמות. דליה נפטרה בינואר 2018.

אליהו דוד בדש נפטר בכרכור ב- ט"ו מרחשון תשכ"ח – 8.12.1967
בתיה קובנסקי – בדש נפטרה ב- א' ניסן תשי"ד 4.4.1954

 

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  בדש בתיה ואליהו-דוד