מקלף ברק

סיפור המשפחה

נולדתי במטולה בשנת 1901. גם אחי הבכור נולד שם. אבי הגיע מרוסיה ואמי ילידת הארץ. אבי עלה ארצה והגיע קודם לפתח תקוה שם התחתן עם ילידת הארץ ממשפחת צימרינסקי מראשוני ירושלים שעברו לפתח תקוה. לאחר החתונה הורי עברו מפתח תקוה למטולה, שם היה לאבי עסק עם הדרוזים מלבנון ומג'בל אל דרוז הם הרביצו לו בעקבות סכסוך על אדמות. ממטולה עברנו לפתח תקוה וזמן מה לאחר מכן עלינו למוצא ליד ירושלים.
בילדותי למדתי בבי"ס למל בירושלים. תקופת מלחמת העולם[1] זכורה לי – אז גרנו בירושלים ורק אחריה עברנו למוצא. אני זוכר את הרעב: אכלנו לחם מדורה. זה היה כמו אבן. אביו של דוד ילין היה ממקימי מוצא והוא נתן לאבי חלקה במוצא אז עברנו לשם להיות חקלאים. בנינו בנין ובור של מים. הבנין היה בן שתי קומות למטה הרפת ולמעלה בית המגורים. עד שסיימנו את בניית הבית גרנו בכמה בנינים – בנין המופתי. התקיימנו מהרפת: אבי בכל בוקר נסע לירושלים עם 4 כדי חלב. הילדים עזרו בפרנסת המשפחה. היינו מראשוני מוצא עם משפחות ברוזה וכהן. היתה לנו רפת ואת החלב הובלנו ממוצא לירושלים עם החמור. זה לקח כ-50 דקות. היה לנו כרם כ-20 דונם. שם נולדו שאר אחי.
אחי הבכור היה כידוע פקיד ראשי בדואר הוא התחתן וגר לחוד בירושלים. אחי השני משה היה פקיד דואר. הוא נהרג בפרעות. גם שתי אחיותי, שרה ורבקה, נהרגו בפרעות[2]. באותה תקופה התגורר אצלנו רב וגם הוא נהרג בפרעות. מוטק'ה ניצל על-ידי זה שקפץ מהחלון והערבים לא ראו אותו אני הייתי אז באוסטרליה. בשנת 1929 נסעתי לשם והייתי שם עד לפרעות וכשזה קרה חזרתי ארצה. לפני שנסעתי לאוסטרליה עבדתי בדואר במגרש הרוסים בירושלים, ולאוסטרליה נסעתי לעשות כסף, לפי שמועה שממכירת בקבוקים עושים כסף. אספתי בולים של ארץ ישראל וכשרציתי לנסוע מכרתי את הבולים וקבלתי הרבה כסף. מאוסטרליה חזרתי עם 100 לירות שטרלינג. משה הלך להתגייס אבל היה בבית ביום הפרעות ונהרג. חיים היה במוצא בזמן הפרעות והרג את הערבי. מוטק'ה קפץ מהחלון. אבל אף אחד לא רץ להזעיק עזרה. את חיים רצו להעמיד למשפט כי הרג ערבי. הכפר הערבי ממנו באו הפורעים היה במקום בו שוכנת היום מוצא העלית. גם הערבי שעבד אצלנו היה בין הפורעים. אמי הייתה אצלם חובשת ועזרה לכולם. הערבים הוסתו ע"י המופתי[3] ומשפחה אחת ביצעה את הפרעות. אחרי הפרעות עברנו לפרדס חנה. בפרדס חנה קבלנו שתי חלקות, אחת לי ולאחותי חנה ואחת לחיים ומוטק'ה.  
לאחר מות ההורים היה לנו, לילדים, אפוטרופוס בחיפה. מוטקה למד בטכניון וחנה התחילה לעבוד. ואני התיישבתי בפרדס חנה, מפרדס חנה נסעתי לחיפה לבקר את חנה ומוטקה. לפרדס חנה הגעתי תוך שנה מהפרעות במוצא. הרכוש במוצא נמכר ובכסף זה רכשנו את ההתישבות בפרדס חנה. לאפוטרופוס היה קשר עם פיק"א והוא סידר את ההתישבות שלנו. ושילם פעמיים 800 לירות עבורה. את הבית הראשון בנינו בשביל חיים ושנה לאחר מכן בניתי את הבית שלי. את הפרדסים נטענו ביחד. הפרדסים שלנו היו זה ליד זה ואת כל העבודות בצענו במשותף. חיים התחתן עם חסיה בזמן שעברנו לפרדס חנה. חסיה מפתח תקווה ממשפחה פתח תקואית. גם חנה גרה כמה שנים בפרדס חנה.
תקופה מסוימת גם מוטקה גר אצלי בפרדס חנה הוא היה מייג'ור בצבא האנגלי ואחר כך היה גפיר במשמר הנע עד שנעשה קצין. עם קום המדינה הוא שימש כסגנו של הרמטכ"ל הראשון דורי, ואחריו הוא היה הרמטכ"ל, במשך שנה אחת ואז הוא התפטר. כאזרח עבד בפרדס סינדיקט, אח"כ עבד בים המלח.
אני הפכתי חקלאי כי כך נקבע עבורי, לא כל הזמן היתה פרנסה מהפרדסים ואז עבדתי כשכיר אצל קבלן בנין דב לוביקר בתל אביב, כחצי שנה ואח"כ חזרתי הביתה. חנה עברה לפרדס חנה כשמוניה התחיל לעבוד במשרד ההובלה והיא גרה אצלי, סגרנו את המרפסת הגדולה ושם היא גרה עם משפחתה ואני גרתי בחדר אחר, והשירותים היו משופתים לכולם. היו להם שני ילדים: בתם הבכורה פנינה עבדה וגרה בחוץ.
מולי גרה משפחת מאיר, מוטקה ושמה עבדו בפרדסים הם הוציאו צנורות הכרתי את אמם שתודות לחינוך שלה יש להם הכל. היא הייתה יושבת בבית וכולם כיבדו אותה ועשו מה שאמרה. אצלנו בבית היה שמח. תקופה מסוימת גרתי לבד בבית ובחדר הגדול עם המרפסת היה רדיו גדול הראשון במושבה, היו באים ורוקדים היה שולחן פינג פונג. במיוחד היו נפגשים אצלי ביום ששי. את הפרדס מסרתי ליורשי אחי חיים וחלק מכרתי לפני זמן רב כאשר רציתי לרכוש תחנת בנזין. אמרתי למוטקה לך לפיק"א ותסדר שיתנו לו את תחנת הדלק בבנימינה. מוטקה הלך למנהל הראשי של חברת פז והוא אמר שצריך להוסיף 60,000 לירות. 50% מהתחנה מכרתי ו 50% היה שלי ומוניה מטפל בתחנה. אני עדיין מטפל ב-10 דונם שליד הבית. אני משקה עם צינורות גומי כל עץ מ-5 וחצי עד 7 בבוקר אני משקה.
זכרונות נוספים: קניתי רובה מאבו זאייב השומר הערבי שהיה פה, ומסרתי אותו לבדרק. קניתי את הרובה כי הערבי הציע לי אותו וידעתי שבדרק מחפש רובה ולא מוצא. לא הייתי נוטר, השתתפתי רק בשמירה החקלאית. 

מתוך קלסר 376 – זכרונות ראשונים.

הערות בית הראשונים:
[1] הכוונה למלחמת העולם הראשונה – 1914-1917.
[2] הכוונה לפרעות תרפ"ט – 1929
[3] הכוונה לחאג' אמין אל חוסייני, המופתי של ירושלים

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  מקלף ברק