ינר יהושע ויהודית

סיפור המשפחה

ינר יהושע, אשר כונה בפי כל – ינר, נולד בשנת 1910 להוריו, דוד ומרים ז"ל, בעיירה יאנוב, אשר בחבל גליציה, בפולין. ל-ינר היו עוד חמש אחיות וחמישה אחים. למעט אחות אחת, כולם נספו בשואה.
המשפחה מצאה את פרנסתה מייצור "ספירט", שיוצר מקליפות תפוחי אדמה בבית מלאכה קטן שהיה ברשות המשפחה. בשנת 1920, בהיות ינר כבן עשר, אחזה שרפה בבית המלאכה שבמהלכה אמו מרים נשרפה למוות.
בשנת 1925, במהלך פרעות ביהודים, נרצח אביו בידי פורעים ו–ינר נותר יתום מאב ומאם כבר בגיל חמש עשרה! בהיעדר מקורות פרנסה סבל ינר חרפת רעב, תוך שהוא מתקיים משאריות מזון אותן ליקט בפחי אשפה ובמזבלה העירונית.
בשנת 1927, בהיות ינר בן שבע עשרה, הצטרף לתנועת "הנוער העובד" בקבוצת "גורדוניה", ובשנת 1930, בהיותו בן עשרים, לאחר שלוש שנות הכשרה, עלה לארץ ישראל.
עם הגיעו עבד במפעלי המלח בעתלית, ולאחר כשמונה חודשים עבר לפרדס-חנה. ביחד עם קבוצת חלוצים, התגורר בשכונת "כתריאליבקה" ממול לחורשת "הגושרים", שכונת "יפה נוף" של היום.
במהלך שעות היום חברי הקבוצה מצאו את פרנסתם בעבודה בפרדסים של משפ' מיכלזון. שכרם שולם להם על פי מספר הגומות לעצים שחפר כל אחד מחברי הקבוצה. בשכר שהתקבל יכול כל אחד מחברי הקבוצה לרכוש למחייתו, לחם, בצל ודג מלוח.
למרות העבודה הקשה במהלך היום התקיימו באזור חיי חברה פעילים, כשמדי ערב נפגשו לערבי שירה וריקוד קבוצות חלוצים שונות לרבות חלוצי קבוצת "גורדוניה" עמה נמנה יהושע ינר – עלם חמודות גבוה ונאה, מקפיד על דפוסי התנהגות של אציל פולני השומר על הופעה נאה ומקפיד בלבושו.
בהיותו של ינר אדם שמח מטבעו, התבלט מיד בין חברי הקבוצה תוך שהוא מרקיד את החבורה לצלילי ההרמוניקה עליה ניגן, סומן כ"מסמר החברה", משך את תשומת ליבן של עלמות פרדס-חנה ושם אף נקשרו חייו במי שהייתה לימים רעייתו הלא היא יהודית ינר.
יהודית נולדה בשנת 1912, בעיר דומברובן, שבמחוז בסרביה שברומניה, לזוג איתה והרב לוי שטרנברג. יהודית הייתה הבת החמישית לזוג שטרנברג, אחות לרחל, חנה, משה, חיה, שושנה והדסה, סך הכל בן אחד ושש בנות.
ילדותה של יהודית עברה עליה בחיק משפחת הרב, שם ספגה חינוך דתי ומסורתי. ברבות הזמן נתגלה הרב שטרנברג כמנהיג יהודי העיירה כמו גם מנהיג הקהילה המקומית כולה, כשהכל חולקים לו כבוד ומוקירים את פועלו למענם. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכמי שהיה מנהיג הקהילה במהלך השתלטותה של רוסיה על ווהלין, הוצא הרב שטרנברג להורג ומקום קבורתו לא נודע עד עצם היום הזה.
יהודית עלתה לארץ בשנת 1930 והיא בת 18 שנים בלבד, היישר למוסד החינוכי במושב נהלל, שם השלימה את השכלתה התיכונית.
עם סיום לימודיה, עברה בשנת ?193 להתגורר אף היא בשכונת "כתריאלבקה" בפרדס-חנה ועבדה לפרנסתה אצל החקלאים המקומיים.
באותה השכונה ובאחד מאותם ערבי הרקדה שהתקיימו, כיאה לבולט בין הגברים, פגש ינר את יהודית, הבולטת בנשים והשניים החליטו לקשור עצמם בברית הנישואין, בשנת 1935.
באותם הימים פרדס-חנה הייתה בתנופת פיתוח אדירה לאור הצורך בבניית בתי קבע למגורים, לאלה העולים שכבר שהו במושבה, כמו גם הצורך בבנייתן של יחידות דיור רבות לקליטתם של העולים החדשים המתעתדים להגיע לארץ ישראל בכלל ולפרדס-חנה בפרט. בעקבות כך, קמו קבוצות בנין שונות. בשנת 1932, בהיותו בן עשרים ושתים חבר ינר לשני חברים, הורביץ וטולקובסקי, והקימו יחד "קבוצה קבלנית לבניין". חלק ניכר בהתפתחותה של המושבה יש לזקוף לזכותה של "קבוצת הקבלנים" הזו, תוך שהם בונים יחידות דיור רבות ברחבי המושבה פרדס-חנה של אותם הימים כשהפרויקט הבולט ביניהם היה בנייתה של שכונת "נווה-אשר".
בשנת 1939 התפרקה ה"קבוצה הקבלנית" וכל אחד מחבריה המשיך בדרכו. ינר הפך לקבלן עצמאי, חבר לחברת "מקורות" וביצע עבורה מבני בקרה, מבנים למשאבות מים ותאי מגוף בכל חלקי הארץ והיה שותף למפעל המים ולהתפתחותו של משק המים המדינה.
יהודית לא חסכה מעצמה כל עבודה ובתחילת דרכו של ינר כקבלן עצמאי החלה לעבוד בבניין כפועלת בניין מהשורה הראשונה. עם הזמן, ולאחר שנקבע מקום מגורי המשפחה הזמני בשכונת "מגד", פתחה יהודית גן ילדים. אכן כן, בדפי ההיסטוריה של פרדס-חנה, יירשם שמה של יהודית ינר כמי שהייתה הגננת הראשונה של המושבה.[1]
לאחר שהזוג ינר, התגוררו בשכירות במקומות שונים ברחבי המושבה, נרכש בשנת 1937 המגרש אשר ברחוב האורנים ו-ינר החל לבנות את בית המשפחה, ומשזו נסתיימה בשנת 1939 קבעה המשפחה את מקום מגוריה, הוא מקום מגוריה הנוכחי. בהתחלה רק חדר אחד ומטבח קטנטן ובכל פעם משנולד ילד נוסף, נבנה עוד חדר, ובסך הכל ארבעה חדרים. מאוחר יותר, בשנת 1952, השלים ינר את הקומה השנייה של הבניין, ומשפ' ינר קבעה את מקום מגורי הקבע שלה בבניין זה.
עם התבססותה הכלכלית של המשפחה, נחלקו התפקידים בין בני הזוג כך ש-ינר שימש כשר העבודה ובתפקידו זה, היה אחראי על פרנסת המשפחה ויהודית שימשה כשרת האוצר והרווחה שדאגה לכל צרכי הבית כולל טיפול מסור מאין כמותו באב המשפחה ובארבעת ילדיהם שנולדו ברבות השנים, הלו הם דוד ( דודי) ז"ל, איתן ז"ל, אבי ועמירם.
הזוג יהושע ויהודית ינר היו מחשובי מעצבי דמותה של המושבה, בוניה והמשפיעים על התנהלותה כמושבה כפרית רגועה, ירוקה ושמחה ובייחוד תצוין פעילותו של ינר במפעל "השומרוניה"

[1] הערת בית הראשונים: גן ילדים פעל כבר משנת 1930 בבנין שנבנה לשם כך על-ידי פיק"א, אשר היום הוא "בית הראשונים".

*** הערת בית הראשונים: בשל תקלה טכנית שוכפל הטקסט כפי שהיה לפני העריכה הלשונית והוא מופיע כאן בהמשך. זוהי תקלה שאין לה מזור. עמכם הסליחה. ***

ינר יהושע, אשר כונה בפי כל – ינר, נולד בשנת 1910, להוריו, דוד ומרים ז"ל, בעיירה ינוב, אשר בחבל גליציה, בפולין. ל-ינר היו עוד חמש אחיות וחמישה אחים. למעט אחות אחת, כולם נספו בשואה.
המשפחה מצאה את פרנסתה מייצור "ספירט" שישוצר מקליפות תפוחי אדמה, בבית מלאכה קטן שהיה ברשות המשפחה. בשנת 1920, בהיותו של ינר כבן עשר, אחזה שרפה בבית המלאכה שבמהלכה, אמו מרים, נשרפה למוות.
בשנת 1925, במהלך פרעות ביהודים, נרצח אביו בידי פורעים ו –ינר נותר יתום מאב ומאם כבר בגיל חמש עשרה! בהיעדר מקורות פרנסה, סבל ינר, חרפת רעב תוך שהוא מתקיים משאריות מזון אותם ליקט בפחי אשפה ובמזבלה העירונית.
בשנת 1927, בהיות ינר בן שבע עשרה, הצטרף לתנועת "הנוער העובד", בקבוצת "גורדוניה" ובשנת 1930, בהיותו בן עשרים, לאחר שלוש שנות הכשרה, עלה לארץ ישראל.
עם הגיעו ארצה עבד במפעלי המלח בעתלית, ולאחר כשמונה חודשים, עבר לפרדס-חנה. ביחד עם קבוצת חלוצים, התגורר בשכונת "קסטריליפסקה" ממול לחורשת "הגושרים", שכונת "יפה נוף" של היום.
במהלך שעות היום, חברי הקבוצה מצאו את פרנסתם בעבודה בפרדסים של משפ' מכלזון. שכרם שולם להם עפ"י מספר הגומות לעצים שחפר כל אחד מחברי הקבוצה. בשכר שהתקבל יכל כל אחד מחברי הקבוצה לרכוש למחייתו, לחם, בצל ודג מלוח.
למרות העבודה הקשה במהלך היום, התקיימו באזור חיי חברה פעילים כשמדי ערב נפגשו לערבי שירה וריקוד קבוצות חלוצים שונות לרבות חלוצי קבוצת "גורדוניה" עמה נמנה יהושע ינר, עלם חמודות גבוה ונאה, מקפיד על דפוסי התנהגות של אציל פולני השומר על הופעה נאה ומקפיד בלבושו.
בהיותו של ינר, אדם שמח מטבעו, התבלט מיד בין חברי הקבוצה תוך שהוא מרקיד את החבורה לצלילי ההרמוניקה עליה ניגן וסומן כ "מסמר החברה" ומשך את תשומת ליבן של עלמות פרדס-חנה ושם אף נקשרו חייו במי שהייתה לימים רעייתו הלא היא יהודית ינר.
יהודית נולדה בשנת 1912, בעיר דומברובן, שבמחוז "בסרביה" שברומניה, לזוג איתה והרב לוי שטרנברג. יהודית הייתה הבת החמישית לזוג שטרנברג, אחות לרחל, חנה, משה, חיה, שושנה והדסה, סה"כ בן אחד ושש בנות.
ילדותה של יהודית עברה עליה בחיק משפחת הרב, שם ספגה חינוך דתי ומסורתי. ברבות הזמן נתגלה הרב שטרנברג כמנהיג יהודי העיירה כמו גם מנהיג הקהילה המקומית כולה, כשהכל חולקים לו כבוד ומוקירים את פועלו למענם. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכמי שהיה מנהיג הקהילה במהלך השתלטותה של רוסיה על ולין, הוצא הרב שטרנברג להורג ומקום קבורתו לא נודע עד עצם היום הזה.
יהודית עלתה לארץ בשנת 1930 והיא בת 18 שנים בלד, היישר למוסד החינוכי במושב נהלל, שם השלימה את השכלתה התיכונית.
עם סיום לימודיה, עברה בשנת 193 להתגורר אף היא בשכונת "כתריאלבקה" בפרדס-חנה ועבדה לפרנסתה אצל החקלאים המקומיים.
באותה השכונה ובאחד מאותם אלה ערבי ההרקדה שהתקיימו, כיאה לבולט בין הגברים, פגש ינר את יהודית, הבולטת בנשים והשניים החליטו לקשור עצמם בברית הנישואין, בשנת 1935.
באותם הימים, פרדס-חנה הייתה בתנופת פיתוח אדירה לאור הצורך בבניית בתי קבע למגורים, לאלה העולים שכבר שהו במושבה, כמו גם הצורך בבנייתם של יחידות דיור רבות לקליטתם של העולים החדשים המתעתדים להגיע לארץ ישראל בכלל ולפרדס-חנה בפרט. בעקבות כך, קמו קבוצות בנין שונות.
בשנת 1932, בהיותו בן עשרים ושתים חבר ינר לשני חברים, הורביץ וטולקובסקי, והקימו יחד "קבוצה קבלנית לבניין".
חלק ניכר בהתפתחותה של המושבה יש לזקוף לזכותה של "קבוצת הקבלנים" הזו תוך שהם בונים יחידות דיור רבות ברחבי המושבה פרדס-חנה של אותם הימים כשהפרויקט הבולט ביניהם היה בנייתה של שכונת "נווה-אשר".
בשנת 1939, התפרקה ה"קבוצה הקבלנית" וכל אחד מחבריה המשיך בדרכו. ינר הפך לקבלן עצמאי וחבר לחברת "מקורות" וביצע עבורה מבני בקרה, מבנים למשאבות מים ותאי מגוף, בכל חלקי הארץ והיה שותף למפעל המים ולהתפתחותו של משק המים המדינה.
יהודית, לא חסכה מעצמה כל עבודה ובתחילת דרכו של ינר כקבלן עצמאי, החלה לעבוד בבניין, כפועלת בניין מהשורה הראשונה. עם הזמן ולאחר שנקבע מקום מגורי המשפחה הזמני בשכונת "מגד", פתחה יהודית גן ילדים. אכן כן, בדפי ההיסטוריה של פרדס-חנה, יירשם שמה של יהודית ינר כמי שהייתה הגננת הראשונה של המושבה.
לאחר שהזוג ינר, התגוררו בשכירות במקומות שונים ברחבי המושבה, נרכש בשנת 1937, המגרש אשר ברחוב האורנים וינר החל לבנות את בית המשפחה ומשזו נסתיימה בשנת 1939, קבעה המשפחה את מקום מגוריה, הוא מקום מגוריה הנוכחי. בהתחלה רק חדר אחד ומטבח קטנטן וכבכל פעם משנולד ילד נוסף, נבנה עוד חדר, ובסה"כ ארבעה חדרים. מאוחר יותר, בשנת 1952, השלים ינר את הקומה ה שנייה של הבניין ומשפ' ינר קבעה את מקום מגורי הקבע שלה בבניין זה.
עם התבססותה הכלכלית של המשפחה, התחלקו התפקידים בין בני הזוג כך שינר שימש כשר העבודה ובתפקידו זה, היה אחראי על פרנסת המשפחה ויהודית שימשה כשרת האוצר והרווחה שדאגה לכל צרכי הבית כולל טיפול מסור מאין כמותו באב המשפחה ובארבעת ילדיהם שנולדו ברבות השנים, הלו הם דוד ( דודי) ז"ל, איתן ז"ל, אבי ועמירם.
הזוג יהושע ויהודית ינר, היו מחשובי מעצבי דמותה של המושבה, בוניה והמשפיעים על התנהלותה כמושבה כפרית רגועה, ירוקה ושמחה ובייחוד תצוין פעילותו של ינר במפעל "השומרוניה, שעליה ייוחד תיעוד נפרד.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  ינר יהושע ויהודית