עצי האלון היו כאן לפנינו. הם כיסו את כל המרחב שעליו בנויות כיום כרכור ופרדס-חנה. אפשר לראות את זה במפות מן המאה ה-19. במילותיו של אריאל הירשפלד: "פה ושם נותרו במושבה ובסביבתה כמה אלונים (אלוני תבור) שרידים של יער קדמון שנכרת בידי התורכים. עצים גדולים בני מאות שנים, האוחזים סביב גזעם עוד פיסת אדמה בתולה, כמין שמורה קטנה." אסתר ברייטברד לבית דוניג, מוותיקות פרדס חנה, מספרת: "השנה היתה 1935, רחוב הדקלים, אז 500, מרכז המושבה. אבא שלי קנה מגרש עליו חלם לבנות את בית חלומותיו. בפינת המגרש נובטים מתוך בלוטים שני שתילי אלון צעירים. כל שבת מלאנו בקבוקי מים והלכנו להשקות את העצים הצעירים, עוקבים אחר צמיחתם. אך אבא שלי נפטר במפתיע ואמי נאלצה למכור את המגרש. שני העצים צמחו והיו לאלונים בעלי נוכחות בולטת בשטח."
עמותת אלוני ישראל סיפרה לנו כי "מה שמיוחד ושם את פרדס חנה במקום ראשון בארץ זה המימדים של האלונים: 87 אלונים בקוטר של 85 ס"מ או יותר. זה נתון מדהים. אין שום ישוב, כולל קרית טבעון, שמתכבד בכמות גדולה כזו של עצים גדולים ומרשימים." שרידים של היער העתיק נותרו כאן עד היום. אפשר לראות אותם, למשל, ב"צומת אגד", היא הככר בהצטלבות דרך הנדיב ודרך הבנים, ובעוד מקומות. מתחשק לך לטייל בין העצים העתיקים? הנה כאן יש מסלולים, שהם יוזמה של מחלקת איכות הסביבה של המועצה שלנו.
שמו של עץ האלון נותר לזכרון בכמה מקומות: הראשון הוא תל אלון, ישוב שהוקם צמוד לפרדס-חנה, כשנה לפניה, ועליו אפשר לקרוא כאן. השני הוא צומת אלון – הכניסה למושבה קרוב לגן שמואל. גם בית הספר אלונים, שבחצר שלו עומד אחד האלונים הוותיקים, קרוי על שם העץ, ואפילו שבט הצופים הוותיק של המושבה, "שבט אלון", קרוי על שם העץ הזה, שבצילו נוסד השבט. על כך תוכלו לקרוא כאן. במושבה קיימת שכונת אלון, בין רחוב היוגב לשכונת נווה התות. עץ אחד מיוחד ואהוב הוא האלון הבודד בכרכור, שהונצח בספרו של שמואל (שמוליק) מושל – ספר ילדים ששמו "האלון הבודד מכרכור". אפשר לעיין בעותק ממנו אצלנו בבית הראשונים.

אלון שעם בחצר גן הילדים ליד בית הראשונים.
צילום: אירית אורן, 1/9/2020
ישנם מינים שונים של עצי אלון. במושבה שלנו רוב האלונים הם אלון התבור, אך בגן הילדים שצמוד לבית הראשונים ניצב אלון שעם, אחד ויחיד בכל המושבה, ובין הבודדים בארץ. אלון יחידאי נוסף במושבתנו הוא אלון מצוי, בשמורת החורש (ה"עוטפת" את האמפי), ברחוב המעלה.
גד פולק, שהיה מחשובי הבוטנאים בארץ, כתב כי אזורי החמרה שבאזור פרדס חנה מצטיינים במספר רב של "עצי אלון התבור הפזורים כיום בחצרות, בשדות ובצידי דרכים. אלה הם השרידים היפים של יער אלון התבור ששלט באזור ואשר נכרת על ידי התורכים לפני מלחמת העולם הראשונה. במרכז המושבה פרדס חנה, ליד האמפיתאטרון מצוי אתר מעניין {הכוונה לשמורת הוואדי – בית הראשונים} היכול אולי להצביע על אופיים של יערות אלון התבור, המהווים את צומח השיא של האזור. זהו שטח מבותר בערוצים קטנים, המצוי בין הבתים במרכז המושבה. הקרקע היא חמרה אדומה, חרסיתית למדי מהטיפוס האופייני לחלקים המזרחיים של השרון. צומח כאן יער קטן של עצי אלון התבור. כמה עצים ושיחים גבוהים של החורש יוצרים כאן שכבת כיסוי שניה. מצויים כאן: אלה ארץ-ישראלית, בר-זית בינוני, אלת המסטיק, אשחר ארץ-ישראלי וקידה שעירה. המטפסים הנפוצים הם: אספרג החורש, אספרג ארוך-עלים, שרביטן ריסני ופרסיון גדול. … ייחודו של האתר הוא בהרכב המיוחד של הצמחייה העצית. אלון התבור… מלווה כאן בכמה מעצי החורש הים תיכוני שבדרך כלל אינם מלווים אותו בשטחי החמרה האחרים בשרון, שבהם הוא שרד."
ליקטה וערכה: אירית אורן, מרץ 2024

