עצי הדר

פירות ההדר ידועים בחשיבותם לבריאותנו. נטיעת פרדסים בארץ-ישראל החלה על-ידי הערבים, עוד לפני ההתישבות הציונית, ותפוזי הארץ נודעו בטעמם הטוב – אלה הם תפוזי Jaffa (זן שמוטי). לאחר מלחמת העולם הראשונה והשלטת המנדט הבריטי בארץ, החל איזור השרון להתמלא בפרדסים, בעידוד שלטונות המנדט ששאפו לייצא את הפריט המזין והטעים לארצם. בתקופה זו תוכננה פרדס-חנה כמושבת פרדסנים, שפרנסתם של כל תושביה תהיה על פרדסי הדרים, וגם איכרי כרכור נטעו פרדסים. חשיבות גבוהה נודעה לקירבתה של פרדס-חנה לפסי הרכבת, אשר איפשרו הובלה מהירה יחסית של ארגזי הפרי, לאחר שנקטף ועבר מיון ואריזה, אל הנמל וממנו לארצות אחרות. ריחם של פרחי ההדרים בתקופת האביב הוא ריח משכר, ורבים זוכרים בערגה רבה את הריח המיוחד שפשט במושבה בתקופה זו. באופן כללי, הפרדסנים היהודים היו פתוחים ללמוד טכנולוגיות וחידושים מן העולם, וכך הפכו את הפרדסים שבבעלותם ליעילים יותר מבחינת תפוקת הפרי.

הפסיפס על קיר דרומי (פונה אל הגן שבין בית הראשונים ויד לבנים) של בית הראשונים מוקדש לפרדס והפרדסנות, שהיו חשובים מאד בחייה ובהתפתחותה של המושבה שלנו.

כיום ענף  ההדרים  הוא  הענף  החקלאי  הגדול  בעולם  מבחינת  גודל  הייצור  שלו. ב – 25  השנים  האחרונות  גדל  הענף  בכל העולם, בעיקר בשל צריכה של מוצרי הדרים  (בעיקר  המיצים  הטבעיים). רוב פירות ההדר מיוצרים בחצי הכדור (ההמיספירה) הצפוני. ישראל משתייכת לקבוצת המדינות שנקראת  ק.ל.א.ם (CLAM), שהן מדינות המגדלות הדרים באגן הים  התיכון. חלק ניכר מפירות ההדר הגדלים באגן הים התיכון מיועדים ליצוא, מלבד איטליה. היצואניות הגדולות בעולם של פרי הדר הן ספרד, דרום אפריקה, תורכיה ומצרים.

עצי הדר מורכבים בדרך כלל על כנה מסוג חושחש, וכך היו בראשית ההתישבות. יוצאים מן הכלל האתרוגים, שבדרך כלל לא יהיו מורכבים, משיקולים של כשרות הלכתית. חלק מההכנה של התשתית להתישבות בפרדס-חנה היה הקמה של משתלת הדרים שפיק"א הקימה כאן, משתלה שנחשבה לאחת הגדולות בעולם. היו בה 90 דונם וכ- 125 אלף שתילי הדרים ועצי נוי. השתילים לפרדסים היו מחומר ריבוי איכותי שהגיע מטובי הפרדסים ברחובות ונבחר על ידי אגרונום פיק"א, עמרם חזנוב, אשר גם ניהל את המשתלה. מטרת המשתלה היתה לספק שתילים באיכות טובה לפרדסנים. מחיר שתיל לפרדסן עמד על 15 מיל ארץ-ישראלי (מא"י). על מנת לחסוך בהוצאות, הפרדסנים רכשו מפיק"א שתילים עבור חלק מהקרקע, ובשטח הנותר נטעו שתילים שהם עצמם הרכיבו, מה שגרם למתחים וסכסוכים בין פיק"א לבין המתיישבים. המשתלה עמדה בחלק הצפוני של דרך הנדיב לכיוון בנימינה, ממערב לכביש. עבדו בה 31 פועלים, כולם יהודים (חברת פיק"א הקפידה על עבודה עברית). הפועלים גרו במבנה הקרוי "זרעוניה" בבנימינה וברבות הימים הפכו להיות המתיישבים הראשונים של שכונת הפועלים הידועה היום כרחוב הראשונים. (ארכיון פרדס חנה סימול 7450)

 

מקורות מידע: ארכיון בית הראשונים, דודי שליט – פרדסן, מועצת הצמחים – ענף ההדרים, הדר נוי משתלות.
CLAM = Liaison Committee of Mediterranean Citrus Producing Countries