בית אחוזה – מאת משה י. פרח

"בית אחוזה – הבית הראשון בכרכור
הבית נבנה ע"י חברת אחוזת לונדון הראשונה בע"מ שנוסדה באנגליה בשנת 1913, שבראשה עמד ד"ר יעקב מאיר זלקינד, במטרה שהחברים – בעלי מלאכה ואנשי המעמד הבינוני ירכשו נחלה בארץ ישראל, יעלו, יתיישבו בה ויתפרנסו מחקלאות ואמנם חברה זו גאלה אדמות כרכור מידי ערבים באמצעות חברת הכשרת הישוב.
בינתיים פרצה מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 וארץ ישראל נותקה מאנגליה. בשנת 1919 התעוררה החברה לפעולה. החברה שלחה מלונדון את ישראל עוזרמן לנהל את העניינים בכרכור ולתכנן את מקום הישוב. כמובן כרכור היתה עדיין שוממה ומר עוזרמן ופועליו גרו באופן ארעי בביתו של זינגר, כיום גן השומרון (דרך אגב, ביתו של זינגר נהרס כבר).
בשנת תרכ"א 1921 התקשר מר עוזרמן בשם החברה בחוזה עם הקבלן קרופיק מזיכרון יעקב להקמת הבית הראשון בכרכור. הבית נועד לשמש אכסניה לחברות שיעלו מאנגליה ארצה עד אשר יבנו את בתיהם. הבית בנוי מאבנים בלתי מסותתות מחוברים בחומר הגג שטוח.  
הבית כבית עולים
בשנת 1921 גר בו עוזרמן ומשפחתו ואח"כ חיים לוברמן המנהל שבא אחריו.
בשנת 1925 גרו בחדר מס' 1 משפחת דוד הריס שעלתה מאנגליה; משפחת בנדס נתן בחדר מס' 3; משפחת יחזקאל הרדינג, יהושע פרוינד בחדר מס' 4. כמו כן גרו בבית הזה חלק מעשר המשפחות שיסדו בשעתו מושב עובדים בכרכור.
בשנים 1936-29 אחרי שהחברים בנו את בתיהם, עזבו את הבית נהפך לבנין ציבור הראשון בכרכור. 
הבית כבנין ציבורי
החדרים מס' 1-2 שימשו כבית ספר, חדר אוכל, אולם לאסיפות, בית כנסת בשבתות בלבד.
חדר מס' 3 שימש כגן ילדים ע"י הגננת רבקה פוקס ואח"כ כגן ובית ספר ע"י הגננת והמורה רוניה קוסנר.
חדר מס' 4 שימש כמרפאה ובית מרקחת.
חדר מס' 5 שימש מטבח לימודי.
חדר 6 שימש כמשרד ועד המושב, סוכנות דואר ובו הטלפון היחידי ששרת את כל המושבה, הטלפון היה מחובר בקו ישיר לדאר חדרה.
החצר – בחצר הבנין היו צריפים שהובאו מאנגליה (נרכשו מהצבא הבריטי) בהם גרו הפועלים. היה גם מחסן ששימש אח"כ כאורווה לסוסים שעבדו בפרדס חברת הדר מיסודם של חברי אחוזה הראשונה שנטעו פרדסים. אחרי שהרסו את הצריפים הקימו על מגרש זה את בניני בית הספר. עם הקמת בניני בית הספר שוחררו חדרים בבית אחוזה ואחרי שהעבירו לבתים פרטיים – את המרפאה לבנין של בנדס אברהם ואת בית הכנסת לבית פרטי של בנדס נתן – הפך הבית (חדרים 1-5) לבית משטרה – משטרה בריטית.
הבית כבנין משטרה
אחרי מאורעות 1929 (תרפ"ט) נשלחו שוטרים בריטיים מטעם משרד המושבות של בריטניה הגדולה להגן על אזרחי כרכור בעלי נתינות בריטית. הם תפסו את כל הבנין (מלבד חדר מס' 6). המרתף שמתחת לחדר 6 שימש להם כבית סוהר.
כאמור, חדר מס' 6 שבו היו מרוכזים הדאר, הטלפון, משרד ועד המושבה – נשאר ללא שינוי.

הבית כבית בטחון
במאורעות 1929 רוכזו בלילות, בבנין זה ובבתי הריס ובנדס, כל תושבי המקום כולל גם דיירי ביתו של זינגר והשמירה היתה בידי חברי "ההגנה". על גג הבנין הונחו שקי חול לשעת הצורך. עם עזיבת המשטרה הבריטית בשנת 1936 שימש חלק מהבית כתחנת "ההגנה לתרגילים, לאימונים וכו' " שהתואר החוקי שלהם היה גפירים (נוטרים), היה להם מעמד של שוטר בפיקוחו של קצין בריטי, וחלק מהבית חזר לשמש חדרי לימוד, אחרי שבניני בית הספר לא יכלו להכיל את כל התלמידים שנוספו במרוצת הזמן. משרד ועד המושבה עבר לבית הריס, משרד הדאר עבר לבית שנבנה במיוחד למטרה זו. אז עבר חדר 6 כולו לידי הגפירים ושימש להם תחנה קבועה ליום וללילה. החדר הזה קיבל את השם "נוקטה" או תחנת הנוטרים-גפירים. אינני יודע את מקור המילה "נוקטה" (בערבית או טורקית). השתמשו בשם זה כל השנים וכך זה נשאר עד היום ככינוי לבית אחוזה כולו. גם מחסן הנשק החוקי היה שמור בתחנה זו. כיום זה נקרא המשמר האזרחי.
אינני יכול לסיים את כתיבת ההיסטוריה של הבנין מבלי לציין את התמונה העומדת בפני וחרוטה בזיכרוני, איך שמבית זה יצאו שתי הלוויות של הקדושים דניאל (דשקו) סטניצקי ואיסר טנקו שנרצחו ע"י ערבים ביום 30.8.1937. 

הבית כאתר היסטורי
כאמור, שימש חלק מהבית לכיתות לימוד עד שנראו סימנים שהבנין בן 68 (63) שנה, הבנוי מחומר ואבנים, עלול להתמוטט ואז יצא מכלל פעולה. אך מכיוון שהבית הזה מספר את כל ההיסטוריה של המושבה כרכור, רצוי מאד וחשוב לעשות מאמץ לשפצו ולשמור עליו בבחינת "אבן מקיר תזעק", שיספר לתושבי כרכור, לדורות הבאים ולישוב כולו מה עשו הראשונים לבנין הארץ. 

נכתב ע"י: משה י. פרח, מזכיר המועצה המקומית כרכור (לשעבר) לבקשת: אמנון הררי   16.12.1984, כ"ב כסלו תשמ"ה