"גן עוז" הוא גן זכרון בדרום-מערב המושבה, בקצה רחוב גן עוז, על גבעה ששימשה עמדת-מגן ב"מגד" שליד פרדס חנה.
הגן מנציח תשעה חללים שנפלו במלחמת העצמאות. אל מלחמת השחרור יצאו מפרדס-חנה חמישה חברים, מתוך רצון להפוך את מדינת ישראל מאידיאל נשגב למציאות קיימת. חמשתם, יחד עם שלושה חברים ללחימה, נפלו בהרי אפרים בפאתי טול כרם ובעמק איילון שבהרי ירושלים.
"גן עוז" הוקם בשנת 1950 ביוזמת שמואל פרנקל, ששכל את בנו מיכאל בקרבות תש"ח. מאז ועד היום ידע הגן תהפוכות. הוא הוזנח, אומץ על ידי דוד מאיר ותלמידי בית הספר אלונים ובשנים האחרונות הוא מטופח על ידי המועצה המקומית פרדס חנה כרכור, ועל ידי מיכאל, נכדו של שמואל פרנקל. בכל שנה מתקיים בבוקר יום הזיכרון לחללי צה"ל טקס לזכר הנופלים.
גן עוז, מגד, פרדס חנה-כרכור
הקרב שבו נפלו מיכאל פרנקל וחמשת חבריו התרחש ב- 3 בנובמבר 1948 ליד הכפר ביר בוריין באזור טול-כרם (בסמוך לו או על חורבותיו הוקם המושב בארותיים). ביום השלושים לנופלם, בעוד מקום קברם הזמני בידי האויב, החליטו הוריהם השכולים לנטוע "גן עוז" לזכרם על גבעה ששימשה עמדת-מגן ב"מגד" שליד פרדס חנה, שממנה נשקף גם מקום נופלם וקבורתם. הגן ניטע על-ידי ההורים השכולים ועל-ידי חברי החללים ביום ט"ו בשבט תש"ט (1950). שער הגן בנוי מאבני-גיר של בתי הערבים מהכפרים שליד חיפה, שנכבשו על-ידי המגינים שלזכרם ניטע הגן. לוח-שיש צנוע שנקבע בשער מנציח את זכרם.[1] טקס ההקמה של הגן נערך במעמד קרובי החללים וידידיהם, וכן נציגים מצה"ל. המשתתפים נטעו במקום שנים עשר עצי זית ישנים, שיחי דפנה וירו אבן פינה למצבת זכרון בתוך הגן. כמו כן תוכננה תכנית לנטיעה בגן בשנה שתבוא.
הנופלים המונצחים בגן הם מיכאל פרנקל מפרדס-חנה, יצחק מכליס מבת ים, גור יערי מירושלים, שלמה וסרמן מקדימה, וצבי יבלונסקי מכפר ויתקין שנפלו איתו בקרב. יחד איתם מונצח בגן גם יעקב איפרמן מפרדס-חנה (מגד), שנפל עם חבריו אריה אמני ושלום הופמן, גם הם מפרדס חנה. אלה אלה נוסף ברוך (טולדי) בלומנפלד[2]
הוגי הרעיון קבלו על עצמם לטפח את הגן כדי שיוכל לשמש מקום מפגש ומנוחה לבני הנוער, ומקום תצפית על הנוף שמסביב. בחירת המקום נעשתה גם מתוך מחשבה שקצה גבול המושבה יסמל את נחישותם של הלוחמים להאחז באדמת המולדת. כאשר ניטע הגן השתרעו לרגלי הגבעה שדות ופרדסים והים נשקף ממערב.
המקומון הדיגיטלי מגדלור מסר לקראת יום הזכרון בשנת 2020 כי מיכאל ביהם, הקרוי על שם דודו, מיכאל פרנקל ז"ל, עורך טקס זכרון בגן עוז מדי שנה בשיתוף מועצת פרדס חנה. הגן מטופח בהמון כבוד. הטקס מרשים ומרגש, נערך יחד עם תלמידי בית הספר אלונים, ומשתתפים בו בני המשפחות השכולות וכן ותיקי פרדס-חנה ונציגי ציבור. מיכאל ביהם מספר כי סבו, שמואל פרנקל, "ה
קים את הגן בזיעת כאבו." הוא מוסיף כי בילדותו ליווה את סבו בנטיעת העצים והשתילים: מאוד חשוב לי לשמר את המורשת של סבי ואת כבודם של הנופלים כשביניהם דודי מיכאל פרנקל ז”ל”.[3]
תלמידה שפנתה בשנת 1996 אל המורה שלה לחקלאות, דוד מאיר, הציתה בו נחישות לטפל בגן המוזנח. דוד "גייס" את טובה הורוביץ, אז מנהלת בית ספר אלונים, ויחד הם יזמו אימוץ של הגן על מנת ליצור קשר מתמשך בין ילדי ביה"ס למורשת בני העבר של המושבה. מאז מטפחים ילדי ביה"ס אלונים את הגן לאורך כל השנה. טובה הורוביץ מספרת על מאיר ופעילותו הערכית: "איש עם יכולת נתינה ללא גבולות, מלח הארץ. חברנו אליו בפרויקט חינוכי ומאז, לאחר 12 שנה הפך הגן ממקום של קוצים לגן פורח ומכובד." מאיר הגיע לפרדס-חנה בשנת 73’, "גן עוז" מיד מצא מקום חשוב בליבו. עוד בהיותו מורה, נהג להסיע תלמידים ברכבו הפרטי אל הגן, לבלות איתם בין העצים, להסביר להם על מלחמת השחרור. ביחד שרו שירים והחיו את האווירה המיוחדת בגן. אל טקסי יום הזיכרון בגן מוזמנות משפחות הנופלים לכבד בנוכחותן את הטקס, במיקום מרגש ובעל משמעות עמוקה עבור כולם. גם אחרי פרישתו לגימלאות המשיך מאיר לטפח את הגן ולקחת חלק נכבד בהכנת ובקיום טקסי יום הזיכרון.
בשנת 2020 פרשה המועצה המקומית את חסותה על הגן: גננים מטעמה באים לטפל בצמחייה פעם בשבוע, וכך מאמציו הבלתי פוסקים של מאיר לטפח את הגן משתלמים. את דרכו של מאיר ז"ל ממשיך כעת מיכאל ביהם, נכדו של שמואל פרנקל שנקרא על שמו של דודו, מיכאל פרנקל ז"ל, ויחדיו הם משקיעים שעות ומרץ בשימור וטיפוח הגן והמורשת אותה הוא מייצג, למען שמונת הבנים הנופלים ולמען רוח האחווה והחירות הישראלית.
שירו של דוד מאיר ז"ל הולחן ועובד על-ידי תושב המושבה, נמרוד פז. השיר הושר על-ידי מקהלת "הקול זהב" הפועלת במועדון הפיס כרכור בניצוחו של נמרודי. האזינו לשיר וראו את הדף המוקדש לגן עוז באתר אינטרנט שהוקם על-ידי ילדי בית ספר "אלונים": אתר ילדי אלונים.
בשנת 2008 נכתב בעיתון מקומי: "'גן עוז' בפרדס חנה שורד כמעט 60 שנה, אך הוא נתקל בבעיות, בעיקר בימות הקיץ וימי החופשה מבתי הספר. וונדליזם פושה ברחבי הגן, שבירת ספסלים וניפוץ עציצים שנתרמו על ידי אנשים טובים מתגלים שוב ושוב. העיתון מצטט את דוד מאיר: "אני מאמין שיש לטפח ולהשקיע בגן לזכר הבנים, זהו גן זיכרון ולא עוד גינה ציבורית", האומר ומוסיף, "החלטתי מזמן שאני לא מוותר, וכך יהיה."."[4]
כיום (2023) הגן מטופח ומתוחזק על-ידי המועצה המקומית, ומדי שנה ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל נערך בו טקס בהובלת כתות ה' של בית הספר "אלונים" בישוב.
ריכזה וסיכמה: אירית אורן, אפריל 2021
[1] יזכור, אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, ערך "רב טוראי גור יערי". https://www.izkor.gov.il/%D7%92%D7%95%D7%A8%20%D7%99%D7%A2%D7%A8%D7%99/en_7da0733a00d17d1fe3b99f6d3637276a (25/6/2020)[2] מתוך אתר חטיבת אלכסנדרוני. ברוך נפצע כאשר עלה על מוקש בדרך חזרה מהפעולה ונפטר מפצעיו כעבור יומיים. https://www.izkor.gov.il/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A%20%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93/en_f52a01a99aa08a41a96a3030dd4dea52 (25/6/2020)[3] מיגדלור, עיתון יומי אינטרנטי, 28/4/2020.
[4] מגזין המושבות גפן, 6/5/2008. https://www.gfn.co.il/inner.asp?page=23&item=789 (25/6/2020)