הורוביץ חנה ובנימין

סיפור המשפחה

אמא, חנה בת הניה ושמחה פלפל, נולדה בטרנופול בגליציה פולין (היום אוקראינה) ב-28 ביוני 1912. אבא, בנימין בן פסיה וזישע הורוביץ הלוי, נולד ב-17 באוקטובר 1911 בסטאניסלבוב גליציה בפולין. אביו של אבא היה שען וצורף. אמא התייתמה מאביה בגיל שנתיים ואמה הניה גידלה ששה אחיות ואחים בעבודות מעבודות שונות כמו כביסה, תיקון גרביים וכד'. אבא נולד למשפחה דתית, נצר לשל"ה (ישעיהו הלוי הורוביץ) שמקורה בעיר הורוביצה מערבה לפראג. היו לו שני אחים: משולם ואדג'ו. (אחד מבניו של השל"ה נקרא גם הוא משולם ובית כנסת מפואר שנבנה בפראג ע"ש משולם עומד לתפארת עד היום בפראג ומשמש למוזיאון פתוח לתיירים.) משולם ברח לפני כיבוש סטאניסלבוב ועלה לישראל בשנת 1949, לאחר שהתגלגל ממקום למקום ברחבי רוסיה והיה עצור במחנות בקפריסין, אך האח הצעיר אדג'ו נרצח בהיותו נער צעיר על ידי קצין אס.אס. בבית בסטאניסלבוב לעיני הוריו. כל משפחתה של אמא נרצחה ביריות, כולל אמה. כך גם הורי אבא, שנרצחו ביריות ונקברו בקבר האחים הראשון בבית הקברות היהודי של סטאניסלבוב. עם הכיבוש הרוסי של סטאניסלבוב שינו הסוביטים את שם העיר לאיוונו-פרנקיבסק. הסוביטים העמידו גלעד מעל בור הנרצחים בכותבם: כאן קבורים 1000 אזרחים סובייטים שנרצחו על ידי הנאצים. כל חייהם אבא ואמא לא דיברו כמעט דבר על אסון המשפחה וכל שאנו יודעים על העבר נודע לנו מפי קרובי משפחה שהגיעו טיפין טיפין לאחר תום המלחמה. הדבר היחיד שאבא סיפר היה שהשיג סרטיפקטים להוריו, אך אביו זישע התיעץ עם רב העיר וזה יעץ לו לא לנסוע לארץ ישראל היות ו"כאן בסטאניסלבוב אתה אדון הורוביץ ושם תהיה רק אבא של בוניו".
אמא ואבא הכירו בהכשרה של תנועת גורדוניה בהנהגתו של פנחס לבון (לוביאניקר). היא היתה בת 17 והוא בן 18. התוכנית היתה לעלות לארץ בשנת 1929 בהנהגתו של פנחס לבון. לבון החליט שאבא אינו מתאים להיות חבר קיבוץ בגלל שהוא גם אינדיבידואליסט וגם שייך למשפחה יחסנית. בשנת 1929 הגיע אבא לארץ ונחת בנמל חיפה. הוא לא הרחיק והגיע לחדרה. פרנסתו הראשונה היתה חפירת גומות ועבודה בפרדס. אלו היו ימים שבהם לא נמצאה עבודה בכל יום ולכן העדיף לקום מאוחר כדי לוותר על ארוחת בוקר. "עשינו לנו סוליות לסנדלים מצמיגים ישנים" כך סיפר פעם. לאמא הוא כתב שלא תדאג, הוא מחכה לה, ואכן כעבור כשלוש שנים אמא הגיעה. באותה שנה אבא גר במחסן בשולי חצר בשכונת הפועלים בפרדס חנה. מקום מגוריהם הראשון של אמא ואבא היה בבית גרינוולד בפינת שמונה מאות (כיום: דרך הנדיב) והפניה לעבר משמרות (כיום: דרך השדה). הם התחתנו כדת וכדין בחצר בירנבוים (גם ב"שמונה מאות" – מקום תחנת אגד הראשונה במושבה) ועברו לגור בבתי פיק"א ב"כאתריליבקה" (כיום: רחוב החורש). אותה תקופה יצאו שניהם לעבודה במפעל המלח בעתלית. אמא ילדה את שמחה, בהעדר רופא, בבית בכאתריליבקה. השם שמחה ניתן לבת הבכורה על שמו של אביה של אמא. אבא חבר לשני צעירים שהיכו שורש במושבה, יהושע ינר והרשל'ה טולקובסקי והם הפכו ל"חברה קבלנית לבנין". רבים מן הבנינים בפרדס נבנו על ידם ואבא היה שותף לבנין מגדל המים בתל שלום, בית פיק"א במרכז המושבה, הבית הראשון של בית הספר החקלאי בפרדס חנה, בית אפלבאום ברחוב 500 (היום: רחוב הדקלים) ועוד בניני מגורים רבים של ותיקי פרדס חנה. בהמשך היה שותף כקבלן עצמאי גם לגשרים רבים עבור המוביל הארצי בעמק חפר ובאזור השרון. אמא ואבא היו שותפים לבנין בית הקבע בו גרו עד סוף חייהם ברחוב הרימון (בראשיתו הוא נקרא גם רחוב הוואדי). בתהליך הבניה תוך כדי שיפוץ הבנין שבו היתה חנותו של וכטל (מול קופ"ח הישנה) אבא פרק את המרצפות הישנות והניח אותם בבנין הקבע. כולנו הילכנו עליהם במשך שנים רבות. דני נולד כבר בבית זה בשנת 1941 ובאותו זמן התגוררה משפחה נוספת בבנין וגם על זאת החליטו ההורים על מנת לעזור בפרנסת הבית.

כתבו: דני, שמחה ועמיחי – מרץ 2021

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  הורוביץ חנה ובנימין