פרשת "לך לך" היתה הפרשה האחרונה בה השתמשה קהילת מרקטברייט (Marktbreit am Main) בספר התורה היחיד שהיה ברשותה. ביום חמישי שלאחר מכן (ליל הבדולח) מיהר הרב מנחם מנדל רוזנברג לקחת את ספר התורה ולהטמינו בארון מיוחד בביתו, מחשש שמא הגויים יחללו את הספר.
מנחם מנדל רוזנברג היה תלמיד חכם, אשר עקר עם אשתו מפולין לגרמניה אל האזור האנטישמי ביותר: באווריה. משפחת רוזנברג התישבה בעיירה קטנה בשם מָרקְטְבְּרַייט ובה מעט מאד משפחות דתיות. אבי המשפחה, מנחם מנדל רוזנברג, עסק לפרנסתו במסחר בטקסטיל ובדים וזוגתו גידלה את ילדי המשפחה. רוזנברג למד בישיבות בפולין, ולכן נחשב בקהילה לתלמיד חכם, והיה מעורב בכל שאלה הלכתית וציבורית שהתעוררה בקרב חברי הקהילה. ילדי הקהילה שלא זכו לחינוך תורני מסודר למדו מפיו שיעורים ביהדות.
חלק מבני משפחת רוזנברג עלו לארץ ישראל עוד טרם השואה, והתישבו בפרדס חנה ובתל שלום. סבי וסבתי עליהם השלום, יהודה ונני ריטרבנד, ואחותה של הסבתא ובעלה ממשפחת פריזל. בן אחר בשם ברנהרד, שהיה מוכשר מאד, שימש כמורה בבית הספר של אורט בפולין וכן מדריך לנערים צעירים מטעם בח"ד: ברית חלוצים דתיים. עם גירוש יהודי גרמניה לפולין התגלגל אל גטו ורשה ושם סייע לאנטק צוקרמן ולאנשי המחתרת בעיקר בתרגום מסמכים ומכתבים לגרמנית.
הסבא והסבתא רוזנברג המתינו בקוצר רוח לרשיונות עליה לארץ ישראל, ובינתיים שלחו את כל מיטלטליהם בליפט לארץ ישראל, אל בנותיהם שחיו בתל שלום ופרדס חנה. ההמתנה היתה לשווא, ולבסוף גורשו בני הזוג רוזנברג אל מחנה הריכוז באיזביצה, ושם עלו בכבשני האש השמיימה.
ספר התורה, יחד עם שאר מטענם של משפחת רוזנברג, עשה את דרכו לארץ ישראל והגיע לנמל חיפה. בני המשפחה התבקשו לסור אל הנמל על מנת לשחרר את המטען ולשלם את המכס. בנמל חיפה רוב המוכסים היו בריטים, אך אחד מהם היה מהיהודים הבודדים ששירתו בנמל. הוא הבחין כי בין החפצים מצוי ספר תורה, ובגינו עתידה המשפחה לשלם ממון רב. בהבזק של רגע החליט המוכס טוב הלב לעטוף את ספר התורה בכרים ושמיכות שהיו בליפט, ולהסתירו מעיני המוכס הבריטי. כך ניצל הספר והגיע אל משכנו הראוי בבית הכנסת הגדול בפרדס חנה.צילום: חיים מרקן, 6/2/2015
במשך עשרות שנים שימש הספר לקריאה בתורה בשבתות ומועדים. מדי שנה בתפילת שחרית של יום הכיפורים התכבדתי בהוצאת ספר התורה מהארון ונשיאתו אל במת בית הכנסת. באותן דקות בהן אחזתי בספר חשתי כיצד אני מתחבר באמצעותו אל הסבא יהודה והסבא רבא מנחם מנדל הי"ד, שלא זכה לראות בהקמתה של מדינת ישראל.
לפני מספר שנים השלמתי את המעגל בביקור בעיירה מרקטברייט. שם, מול הבית בו שכן בעבר בית הכנסת והיום גר בו אחד מתושבי העיירה, אל מול הבליטה של ארון הקודש והחלונות המעוצבים בצורת מגן דוד, התעטפתי בטלית, הנחתי תפילין, התפללתי שחרית וקראתי קריאת שמע.
