את האדמות קנתה פיק"א כבר ב- 1923-1924 מהבוסנים, שמכרו חלקות באיזור קיסריה ועליהן בית ואדמה. החלקות היו בגדלים שונים, והגדולות ביניהן היו בבעלות אחמד ועלי בק. אחמד בק דאג לסידורים עם הבדואים כדי למנוע התפרעויות. נוסף לפיק"א קנה גם ניסן רוטמן מחדרה 10% מהשטח. כיום, על השטח של רוטמן, עומדות השכונות רמז ונוה אשר. מדידות השטח נעשו מטעם הממשלה הבריטית על-ידי דוד נודל ופינטלזון, המהנדס של פיק"א. לפי המדידות האלה נערך המיפוי, שהתחיל בשנת 1927 ובוצע על-ידי קבוצת פועלי פיק"א. הראשונים בקבוצה זו היו: ענתבי, מוסה לרנר, רומן, ינקלביץ (באו מסופספי). ב- 1929 באו מזרעוניה (שם היה מוסה מ- 1926): רודה, דנובסקי, כגן. בנית 15 הבתים החלה ב- 1928 ונסתיימה ב- 1929, ובמרץ 1929 נכנסו הדיירים: דנובסקי, פפסמדי, יעקבי לוי, רדז'יבסקי, וייסברוט, רודה, בָּרו וזרניצקי גרו בצד המערבי של הרחוב. בצד המזרחי גרו מוסה לרנר (אח"כ קנה ממנו את הבית שנקר), בדרק, בנו הרנס, וייס, פייג (שינו לפגי), קנטור, ענתבי וסקורוטובסקי. אחר כך הצטרפו יעקובוביץ, וינרב, אנגל וכגן. מלבד מזרעוניה וסופספי הגיעו האנשים ממושבות פיק"א הקודמות: ברו מנס ציונה; בדרק ו-וייסברוד מביתניה; וייס וסקורוטובסקי באו מפועלי המזרחי; ופייג וקנטור באו מזכרון יעקב.
לפני הבניה נחפרו בארות: הראשונה במשתלה, ואחריה שלוש בארות במקביל לפסי הרכבת. אחר כך נערכה תכנית מפורטת יותר. 15 הפועלים שעבדו אצל פיק"א קיבלו 15 דונם ל"משק עזר", 3 דונם פרדס ליד הבית, 21 דונם לירקות, לרפת ולגידול עופות. בבית היו שני חדרים, ולידו בחוץ – מטבח, אמבטיה, רפת ולול. מים מהבאר ברח' הואדי התדלדלו במהירות. חשמל לא היה – הגיע למושבה רק ב- 1935. המקום נבחר בשל היותו הגבוה ביותר ובעל הקרקע הטובה יחסית (חשבו שקרקע חולית לא טובה לפרדסים). כשהתחילו לבנות פתח מושצ'ינסקי מסעדה לפועלים. היום נמצא במקום בית הפועל. היה לו שם צריף, והוא הגיע למקום כשנה לפני. מאוחר יותר עבר למקומו הקבוע (ברח' הדקלים). את הבתים בנה משה קרופיק – קבלן מזכרון. מים לבניה הביאו מכרכור בחביות, אחר כך הביאו מהמשתלה. הכביש הראשון נסלל ב- 1937 ע"י הבריטים – רח' 800 (כיום: דרך הנדיב).
רופא בא מכרכור – ד"ר זוסמן ואחריו ברודונסקי. דואר – מכרכור. לחם – גרשוני שפתח מאפיה בחדרה.
פיק"א חילקה את המושבה לחמישה סוגים: סוג א' – תל אלון; ב' – רחוב 800; ג' – רח' 500; ד' – התיישבות 300 שלא יצאה לפועל; ה' – שכונת הפועלים. אחר כך נבנתה תל צבי על-ידי אגודה אמריקנית (לא פיק"א!). הם קיבלו 5 דונמים והאגודה בנתה להם את הבתים. הקשר עם פיק"א היה באמצעות ויקטור כהן בחיפה, וכאן באמצעות יעקב הופמן שגר ליד בנק הפועלים וזוסמן שגר בבית ברוזה.
