כהן אלחנן ורות

סיפור המשפחה

אבי, אלחנן כהן נולד בשנת 1899 בברסלאו אשר בגרמניה. היום העיר הזו נקראת וורוצלב.
לפי סיפורים ששמעתי מאבי הוא היה ספורטאי מצטיין, השתתף בתחרויות ריצה ל-100 מטר, והגיע לתוצאה מדהימה של 10.6 שניות. הוא התפרנס בברסלאו כמוכר זוטר. היה בן יחיד, ציוני וחבר ב"בלאו וייס" (כחול-לבן).
אמי, רות לבית פרנקל, היתה בת למשפחה דתית מסורתית, נצר לר' עקיבא אייגר. רות היתה אחות לדניאל, יעל ושמשון. גם היא נולדה בברסלאו. בשנת 1904 והיתה ציונית וחברה ב"עזרא"—תנועת נוער דתי ציוני.
הורי עלו ארצה בשנת 1933 ולא היו עדיין נשואים אבל הכירו זה את זה כבר בברסלאו. הם היו בהכשרה בכפר יחזקאל ולמדו שם חקלאות, דבר שהיה זר להם. שנה שלמה עקרו יבלית ועבדו כפועלים פשוטים. שם הם נשאו, יחד עם שמשון, אחיה של אמי, בחתונה צנועה שלא ברור לי האם היה שם בכלל מנין.
בשנת 1934 הגיעו לפרדס-חנה וקנו מגרש ברחוב האורנים של היום. את הבית תכנן האדריכל ברגבור, שאחיו היה רופא במושבה. הבניה בוצעה ע"י חברי קבוצת משמרות. הבית נבנה בסגנון הבאוהאוס. אבי ניסה את כוחו במשק חקלאי שכלל מספר פרות ופרדס. כנראה לא הצליחו להתקיים מהמשק, נאלצו למכור את הפרדס ולאחר מכן גם את הפרות. אבי עבר לעבוד בסלילת שדה התעופה של עין-שמר, ולאחר מכן היה גפיר (נוטר) תחת שלטון הבריטים. אמי עזרה בכל עבודות המשק. עם העליה הגדולה של שנות ה-50 עברה לעבוד עם העולים, בתחילה במטבח, במחנה עולים ג' ולאחר מכן כעובדת סוציאלית, ללא כל הכשרה מתאימה מוקדמת. באותה תקופה אבי החל לעסוק כאיש ביטוח כשאמי עוזרת על ידו, אולם מחלתו לא אפשרה לו להתנייע. הוא נפטר בהיותו בן 61. אמי המשיכה לעבוד יחד אתי בסוכנות הביטוח. היא נישאה בשנית (אחרי נישואי שלי עם שוש) לארנסט שטראוס, ונפטרה בהיותה בת 88 לאחר מחלת פרקינסון.
אמו של אבי הגיעה גם היא לארץ, עוד לפני עליית היטלר לשלטון. אימה של אמי היתה בארץ לביקור, לאחר לידת אחי 1936, אולם חזרה לגרמניה ומצאה את מותה במחנה טרזינשטט.

אבי, אלחנן כהן נולד בשנת 1899 בברסלאו אשר בגרמניה. היום העיר הזו נקראת וורוצלב.
לפי סיפורים ששמעתי מאבי הוא היה ספורטאי מצטיין, השתתף בתחרויות ריצה ל-100 מטר, והגיע לתוצאה מדהימה של 10.6 שניות. הוא התפרנס בברסלאו כמוכר זוטר. היה בן יחיד, ציוני וחבר ב"בלאו וייס" (כחול-לבן).
אמי, רות לבית פרנקל, היתה בת למשפחה דתית מסורתית, נצר לר' עקיבא אייגר. רות היתה אחות לדניאל, יעל ושמשון. גם היא נולדה בברסלאו. בשנת 1904 והיתה ציונית וחברה ב"עזרא"—תנועת נוער דתי ציוני.
הורי עלו ארצה בשנת 1933 ולא היו עדיין נשואים אבל הכירו זה את זה כבר בברסלאו. הם היו בהכשרה בכפר יחזקאל ולמדו שם חקלאות, דבר שהיה זר להם. שנה שלמה עקרו יבלית ועבדו כפועלים פשוטים. שם הם נשאו, יחד עם שמשון, אחיה של אמי, בחתונה צנועה שלא ברור לי האם היה שם בכלל מנין.
בשנת 1934 הגיעו לפרדס-חנה וקנו מגרש ברחוב האורנים של היום. את הבית תכנן האדריכל ברגבור, שאחיו היה רופא במושבה. הבניה בוצעה ע"י חברי קבוצת משמרות. הבית נבנה בסגנון הבאוהאוס. אבי ניסה את כוחו במשק חקלאי שכלל מספר פרות ופרדס. כנראה לא הצליחו להתקיים מהמשק, נאלצו למכור את הפרדס ולאחר מכן גם את הפרות. אבי עבר לעבוד בסלילת שדה התעופה של עין-שמר, ולאחר מכן היה גפיר (נוטר) תחת שלטון הבריטים. אמי עזרה בכל עבודות המשק. עם העליה הגדולה של שנות ה-50 עברה לעבוד עם העולים, בתחילה במטבח, במחנה עולים ג' ולאחר מכן כעובדת סוציאלית, ללא כל הכשרה מתאימה מוקדמת. באותה תקופה אבי החל לעסוק כאיש ביטוח כשאמי עוזרת על ידו, אולם מחלתו לא אפשרה לו להתנייע. הוא נפטר בהיותו בן 61. אמי המשיכה לעבוד יחד אתי בסוכנות הביטוח. היא נישאה בשנית (אחרי נישואי שלי עם שוש) לארנסט שטראוס, ונפטרה בהיותה בת 88 לאחר מחלת פרקינסון.
אמו של אבי הגיעה גם היא לארץ, עוד לפני עליית היטלר לשלטון. אימה של אמי היתה בארץ לביקור, לאחר לידת אחי 1936, אולם חזרה לגרמניה ומצאה את מותה במחנה טרזינשטט.

קישור לאתר משפחתי חיצוני:

גלריית תמונות

• 
  כהן אלחנן ורות