בפרדס חנה גרו במגורים ארעיים פועלים שכירים ופקידים אשר פנו בשנת 1944 לוועד המושבה לבנות להם מגורי קבע.
ועד המושבה פנה לחברת פיק"א שבבעלותה אדמות המושבה בבקשה להפשיר קרקעות לבניית שיכון לפועלים הנ"ל, אך נענה בסרוב, בנימוק שפועלים ופקידים לא יוכלו להתקיים במושבה מאחר ואינם פועלים חקלאיים.
הפועלים והפקידים פנו לקרן הקיימת, וזו רכשה עבורם 170 דונם שהיו בבעלות רוטמן מחדרה, ועליהם נבנתה השכונה. טקס חנוכת הבתים הראשונים נערך ב- 24 בינואר, 1946. כעבור שנה, בשנת 1947, נוסדה חברת "שיכון עולים פרדס-חנה בע"מ" על-ידי 11 חברי מועצה שהיו בעלי מניות. החברה פורקה בשנות ה- 60 ונכסיה הועברו ללא תמורה למועצה המקומית, אך בתקופת קיומה יזמה הקמת 10 בתים דו-משפחתיים שנבנו על-ידי חברת סולל בונה, ונחנך סניף צרכניה בשכונה.
בשנת 1949 נבנו 40 יחידות לעולים על-ידי חברת נוה עובד, ו- 20 יחידות ע"י משכנות של "הפועל המזרחי".
בשנת 1952 הסתיימה הקמת 20 יחידות דיור במסגרת חסכון לבניה, ושנה לאחר מכן נסלל כביש בשכונה (כנראה רח' הדקלים). כעבור עוד שנה השלימה חברת שיכון עובדים 20 יחידות ב"נווה אשר חדש", ובשנה שאחריה – 20 יחידות נוספות.
שכונת נווה אשר נקראה ע"ש פרופ' (למתמטיקה) זליג ברודצקי, חבר הנהלת הסוכנות בלונדון. שמו העברי היה אשר.
בארכיון בית הראשונים מצוי מכתב בחתימת "אנשי נוה-אשר החדש", בו הם מתלוננים על הספקת קרח לא סדירה.
בסוף שנת 1962 הסתיימה סלילת שד' הקרן הקיימת ורחוב הבטנים. בשנת 1966 נסלל רח' התמר, ורק בשנת 1969 נסלל רחוב החבצלת. בשנת 1995 החלה בניית השכונה החדשה בצידו הדרומי של רחוב החבצלת. תושבי הרחוב כתבו לראש המועצה (אז שלום ברזילי): "כידוע לכם רח' חבצלת נחשב לאחד הרחובות השקטים בפרדס חנה והתושבים בו נהנו מאיכות חיים, אויר צח ויחסי שכנות טובה".
חלפו יותר מ- 15 שנים עד שבשנת 1988 נסלל רחוב ההסתדרות.
במשך שנים רבות הטלפון הציבורי היה על מרפסת ביתו של מר שגיא פרץ. כשנמאס לו, בסוף 1970, הציע גדי פיכטמן את חצרו כמקום הצבת הטלפון. "בעבר היה טלפון בביתי והקו עדיין קיים. (בית שלום שרר לשעבר)", הוא כותב למנהל דאר הנדסה בחדרה בראשית נובמבר 1970.
מאמצע שנות ה- 70 החלה המועצה לטפל בהעברת השכונה מבורות ספיגה למערכת ביוב ישובית. מסמכי הארכיון מצביעים על כך שבסוף שנות ה- 80 התהליך עוד היה בעיצומו.
במשך שנים רבות היתה השכונה מאוחדת ומונהגת בידי ועד שכונה. בשנות ה-80 ראש הוועד היה חיים הדר.
ראו כאן: נוה אשר בשנות ה-40