בתי מלאכה ומפעלי תעשיה
המתיישבים הראשונים נבחרו בקפידה על-ידי פיק"א, מתוך חזון של הקמת מושבה של פרדסנים. כעבור שנים מועטות הסתבר שלתושבים נדרשים שירותים נוספים נלווים לחקלאות (מכולת, דואר, נפחות ועוד ועוד). גל עליה מגרמניה ("הייקים"), שהביא לכאן עולים משכילים ובעלי מקצועות שאינם בהכרח חקלאות יצר ביקוש למגורים ותעסוקה. באמצע שנות ה- 30 החלה פיק"א להקל בדרישותיה, ואיפשרה התיישבות בשכירות. המכולת הראשונה נוהלה כקואופרטיב, ורק בשנת 1937 הותרה רכישת בתים גם למי שאינם חקלאים.
"ביט בר עץ" (בטון, ברזל, עץ)
"אמביט" – בית חרושת לכפתורים נוסד בשנת 1940 בו ייצרו תוצרת "בקליט" כפתורים, כלי בית וכו', הוקם ע"י בינט.
"איטונג" – מייצר חומר לבנין קירות נושאים לוחות לתקרות, גגות ומרצפות. הוקם ב-1950 ע"י קבוצת משקיעי הון מארה"ב בראשות פריש.
"מדיזויס" – מעבדות מרכזיות ומפעל ייצור לשם יצוא של תמציות מרוכזות של שמנים ותרכיזים ובסיסים מרוכזים. הוקם באמצע שנות השישים של המאה העשרים.
מיכון למטע – הוקם ע"י יגאל מיכלזון בשנת 1963. מפעל לייצור מכונות לקטיף פירות והוא עדיין פעיל.
כלל בטון – מפעל להכנת בטון.
"כוכב" – בית דפוס שהוקם בשנות ה-50 של המאה ה-20.
"תבורי" – בית חרושת לגזוז ומיצים הוקם בשנת 1935. משפחת טבוריסקי (תבורי) היתה בעלים של פרדס. בתקופת מלחמת העולם ה-2 נבלמה שליחת הפרי לחו"ל. כתחליף הכינו מהפרי מיץ ושיווקו אותו למחנות הבריטים שהיו במקום ובמקביל החלה היוזמה להקמת מפעל למיצים. בחצר ביתם נחפרה באר ושיווקו גם מים מינרלים. בשנת 1954 נוצר החיבור עם מפעל "טמפו" ויצרו בו משקה תוסס.
"תעל" – תעשיית עץ לבוד קבוצת משמרות. נוסד בשנת 1946. היה בעבר מהמפעלים הגדולים לייצור עץ לבוד. המפעל סיפק מקור תעסוקה לרבים מתושבי פרדס חנה-כרכור.
רויכמן – חברה קבלנית לעבודות עפר וכבישים ברח' האורנים בפרדס חנה.
"דרו" – מפעל ליצור מכונות וכלי עבודה (מס' טלפון 7053) נוסד בשנת 1949 ע"י אלפרד וייזר. ייצר מגבהים הדראוליים, מכבשים, מנופים הדראוליים וכל ציוד הדראולי ופנטנומטי. שימש מקור פרנסה ל- 40 משפחות.בשנת 1996 פורק.
"עצמון פלסט" – בבעלות מנשה נעים. ביח"ר לפלסטיק. נוסד בשנת 1966. מייצר מוצרים מגוונים ובמיוחד אביזרי השקייה.
"סילבנה" – ביח"ר ללבני סיליקט. (טלפון 5094) משנת 1952. ממוקם בבמערב לפרדס חנה.
"סופר פייל" – מפעל לייצור תיקים וציוד משרדי. הוקם בשנת 1962.
"הידית" – מפעל לחריטות עץ בבעלות מאיר וילף, זאב גילברד ומתתיהו אפל. תוצרתם העיקרית היתה דברי קודש כגון: קופסאות בשמים, תיקים למגילות ומזוזות. ייצור מחומר גלמי: עץ הדר, עץ זית וברוש. (טלפון 7170). כיום פועל במתחם המפעל תיאטרון "הידית" – אנסמבל פעיל ותוסס.
נגריות – 1. הירשפלד את המרוב 2. ויטקובסקי, 3. פישמן ושות' 4. סירוטה חיים 5. לוקר 6. זוט קלמן
מסגריות ושרברבים (אינסטלטור) – 1. מישר עמנואל בעל מסגרייה. 2. שכטר ברוך בעל בית מלאכה מכני. 3. וודובוז – שרברב, 4. סטרולוביץ – אינסטלציה של מים בשדה, 5. יוספסון – אינסטלטור כללי. 6. פוטשניק – בעל נפחיה.
סנדלרים – 1. מרקן – בעלי חנות הנעלה. 2. פרבדה – מתקן נעלים.
בתחום הבנייה – קבלנים: שאול הופמן, יהושע ינר, בנימין הורוביץ, יצחק שוגר, ברוך כהן, יצחק שניאור.
צבעים: יששכר שטיין, זאב לוינשטיין, אברהם פלדמן, יהושע מאיר.