המבנה – מגדל המים הוקם בסוף שנות השלושים ע"י חברת המים הארץ ישראלית ותוכנן ע"י אליעזר מאייר. המגדל בנוי משלוש ברכות, זו מעל זו. גובהו כ– 30 מ'.
למגדל עולים באמצעות סולם. לברכה הראשונה – דרך פיר הצמוד לדופן הפנימית של הברכה. מהפיר, מעל לברכה הראשונה, גשר להולכי רגל – עם מעקה המוביל עד לצידה השני של הבריכה. מהגשר, דרך פיר עגול באמצע הבריכה השניה והשלישית, מגיעים לגג. היציאה לגג תוכננה ממבנה עגול מעל הפיר ובקוטר יותר גדול נבנה מעקה מבטון עם חלונות סביב הברכה, בצורת חלונות ירי. החלונות שרואים באמצע המגדל, הם בקצות הגשר להולכי-רגל מעל הברכה השניה.
בצד החיצוני של הברכה העליונה היו משולשים מפח שנעו על פס ברזל ובעזרת מצופים בברכות וכבל, הראו את מפלס המים בברכות. לא פעם אחת, יצאתי דרך צוהר במעקה החיצוני באמצעות סולם חבלים ורתימה בטיחותית תיקנתי את המערכת. הברכה התחתונה הייתה ברום ברכות התאומים והמשאבות ינקו ממנה או מהתאומים את המים, וסנקו לברכה השנייה או השלישית. התכנון הכללי היה חסכון באנרגיה ולכן, בפרדסי פרדס חנה צפון קיבלו את המים מהבריכה השניה (הלחצים ענו על הדרישות של אותה תקופה) והבריכה השלישית שימשה את המושבה פרדס חנה בלבד.
הסליק במגדל – עם בניית המגדל נבנה בהנחיית מטה "ההגנה" הארצי סליק מתחת לחדר המשאבות: על הרצפה היה שלחן מברזלי-זווית בגודל 60*40 ס"מ, מעליו צפוי עץ ומלחציים לעבודה. מתחת לשולחן היתה הכניסה לסליק, בגודל כ-4*3 מ' ובגובה כ- 2.5 מ'. הכניסה לסליק היתה בצורה הבאה: מעל מרכז השולחן, בתקרה, היה מושקע אום 3/4 בלתי נראה. היו מבריגים לאום קרס בצורת סימן שאלה שבקצהו הברגה. תולים על הקרס גלגלת בטון 1/2 טון ומרימים את השולחן עם יציקת בטון בעובי כ-40 ס"מ, שהיתה מתחתיו. המטרה היתה שאם יכו על הרצפה לא יגלו את החלל שמתחת. שלבי הטיפוס הובילו לתחתית הסליק. לסליק היתה מערכת אוורור. אחד ממרזבי גג חדר המשאבות היה מרזב דמי ובתוכו היה צינור "2 מהסליק ועד הגג.
כותב לא ידוע, זמן הכתיבה לא ידוע.