חיפוש משפחות

חדשות אחרונות

דוד אקסנפלד – זכרונות

"ארצה באנו לבנות ולהבנות בה"

אני בן יחיד להורים אמידים מבסרביה – אז רומניה.
החלטתי להצטרף לתנועת "החלוץ" כחבר בתנועת הנוער "גורדוניה". במסגרת זו התכוונתי לעלות ארצה ולבנותה ולהבנות בה. בתאריך 21.8.34 הצטרפתי לקבוצת אבוקה בפרדס חנה. עבדתי בחקלאות, בבנין, בשמירה ובנוטרות. בתחילה גרתי באוהל, אחר כך ברפת, ולאחר מכן גרתי עם עוד שני חברים בבתי פיק"א.
חליתי במלריה. שרות רפואי קבלנו מהרופא דר' שטרומוסר שהיה רוכב על חמור כדי לתת עזרה רפואית. האחות היחידה היתה חסיה[1] ששרתה בנאמנות את כל אוכלוסיית המושבה. נשים הרות הובלו כדי ללדת לבית החולים עפולה בעמק.
במרכז המושבה היה גן ילדים[2] ששימש גם כבית כנסת, כאולם לאספות, אחר-כך היתה בו הספריה לפני שעברה למתנ"ס. הגננות היו רחל { } ומלכה ראביד. המורה בבית הספר הראשון במושבה היה דוידזון אפרים. הבאר הראשונה נקדחה במגרש שבו קניתי את ביתי ברחוב תרפ"ט. פיק"א קדחה קדוחים באזור שנסתמו במשך השנים. את המים נאלצנו להוביל מהבאר של לבזובסקי הנמצאת ע"י קיבוץ עין שמר.
ההסתדרות בפרדס חנה שימשה גם כלשכת עבודה. היא הייתה ברפת של משפחת אנגל מנחם ברחוב הראשונים. מיסדה היה החבר דוד חגי מקבוצת "משמרות". הוא היה החבר שקיבל את קבוצת "אבוקה" בחיפה ושירת אותנו בתקופה ההיא בענייניי עבודה, תרבות, קשר עם הסוכנות ועוד.
בבית קטן ליד ברוזה בחדר אחד היה הדואר, בחדר השני היתה מזכירות המושבה. המזכיר, מר זלצר, היה גם פקיד הדואר. הוא היה מביא את הדואר מכרכור ברגל בחולות המושבה ומחלקו.
הצרכניה היתה בהתחלה בצריף ע"י בית המועצה המקומית[3]. בחדר השני היה מגיע אחרי השעה 16:00 החבר דנובסקי, לאחר שסיים עבודתו בפרדס. הוא בא לשעה ושירת את הציבור בענייני קופת חולים ובענייני בנק "הלוואה וחסכון" שנוסד על ידי שטייכר אברהם, מנהל "הלוואה וחסכון" זכרון יעקב. לאחר שנים נמכר הסניף בפרדס-חנה לבנק לאומי.
את בית הכנסת בנו בשנת 1938. בהתחלה לא היו חנויות פרטיות. החנות היחידה הייתה הצרכנייה. במשך השנים הקימו חנויות במרכז המושבה. בתחילה היתה חנות להלבשה של גברת ברסלר ברפת של טנטור, אחר כך נפתחה החנות של משפחת בר, בבית סגל ברח' האורנים[4], אח"כ נבנה במרכז בית זהבי. כתוב כי הארץ תיבנה, ביד אחת האת והמחרשה וביד השנייה השלח וכך נהגו. גויסתי ל"הגנה" שבוע לאחר בואי ארצה. נקראתי לבית של איתין והושבעתי בחדר החשוך שלא אראה את הנוכחים. נשבעתי על ספר התנ"ך, להיות חבר נאמן ב"הגנה".
משנת 1936 עד 1940 שרתתי כנוטר. היינו יוצאים בלילות לאמבושים, באחד האמבושים נהרגו רידלר ועוד 3 אנשים.
במושבה בקרו אנשים חשובים כמו הברון ג'יימס רוטשילד[5], מנחם אוסישקין, הנציב העליון, בן גוריון, ברל כצלנסון, לוי אשכול ואבא אבן. חיי התרבות היו עשירים: היו ערבי תרבות הרצאות הצגות של תיאטראות כ"הבימה" והאוהל" שהתקיימו באמפיתיאטרון. וכמובן שהיו פעולות ספורט. כלי העבודה אז היו: הטוריה, המגל, החרמש, החמור והגמלים שהיו מביאים זיפזיף לבניה.

תיק 397.

[1] הערות בית הראשונים: הכוונה לחסיה מוגילבסקי
[2] כיום המבנה משמש את בית הראשונים
[3] בית המועצה המקומית בתקופה שבה דוד אקסנפלד מרואיין היה מבנה צנוע ברח' הדקלים 94, המשמש כיום את המועצה הדתית.
[4] בית סגל הוא מבנה דו-קומתי שחזיתו פונה צפונה על רחוב החרובים פינת רחוב האורנים.
[5] בבית הראשונים אין שום עדות על ביקורו של ברון רוטשילד. ביקורו האחרון של הברון ג'יימס רוטשילד בארץ ישראל היה בשנת 1925, כשנה לאחר שהחל המשא ומתן לרכישת אדמות המושבה, אך תכנונה טרם החל אז, ובוודאי שלא ההתישבות בה.