חיפוש משפחות

חדשות אחרונות

בתי ותיקים בכרכור

סיפורי בתים בכרכור – סיפרה עדנה פרימן, בשנת 2020, מזיכרונותיה האישיים
(תקצירים מתוך כתב יד)
בית לוביץ – צומת הרחובות השניים והמושב – ביתם של יעקב וחנה לוביץ 
בימי הבריטים, כמו עוד בתים בכרכור, הולאם הבית למען ממשלת המנדט, ומשפחת לוביץ הועברה לבית ברחוב המייסדים (חומוס עוזי). מאוחר יותר גרה בו משפחת לוינסון. ליעקב וחנה נולדו שני ילדים: ישעיהו ועפרה. כשההורים נפרדו, עברו הילדים עם אמם לנתניה. כעבור שנים חזר יעקב לגור בביתו, הכיר את אטה וחי איתה עד סוף ימיו בבית זה.  

בית קרמן  – רחוב המייסדים (ליד פלאפל דבורה)  – ביתם של לאה ויעקב קרמן.
לבית צמודה חנות מכולת שהיא תוספת מאוחרת. הבית נמכר בדמי מפתח למשפחת אשכנזי והמכולת היא של בנם בני עד היום. יעקב היה בוגר מקווה ישראל ובא לכרכור לתמוך בענף ההדרים. הוא פתח חנות מכולת ששרתה את כל האיזור. יעקב היה איש נעים הליכות ושקט. לפעמים גילה חוש הומור טוב. ברבות הימים מכר יעקב את החנות בדמי מפתח ועבד כפקיד בנק בהלוואה וחסכון. לאה עזרה לו בחנות ומאוחר יותר היתה עקרת בית וגידלה את בניה ונכדיה. ללאה ויעקב נולדו שני בנים: אמנון ודן. אמנון הבכור עבר לחיפה, נשא לאישה את יהודית ונולדו להם שלושה ילדים. הוא פתח בית ספר לנהיגה לפרנסתו ויהודית היתה מורה. הבן הצעיר דני מפורסם בזכות כישרונו המיוחד בציור ואיור בעיקר באיור ספרים. היו לדני תערוכות ברחבי הארץ, הירבה להופיע בבתי ספר להרצות בפני צעירים. כשהיה כבן 17 התקבל לבצלאל וכך פרץ את דרכו. דני, נעים הליכות, חביב מאד ומלא רצון טוב, הוא לא מתעניין בגורלו של בית הוריו שנראה היום עלוב. מי שמתעסק בבית ובחצר הם הנכדים בניו של אמנון. מאחורי החזית היתה דירת חדר שתמיד הושכרה. בין השאר גרו בה המורה, ולימים המנהל, מימון ואשתו לאה. משפחת אנגלשטיין (קרובי שנטל) ועוד אחרים.  

בית סופר – רחוב המושב פינת דרך הבנים  – אחד מבתי המושב.
כיום נוספו בחצר בית של הבן יונתן ובית של אחד הנכדים. הבית המקורי נשאר כבתחילה. 
 בבית גרו פרומה וחיים סופר שהגיעו יחד עם משפחת שמעוני מז"א. האב חיים, איש שתקן וחביב, חקלאי ואיכר למופת. פרומה עקרת בית ועוזרת במשק עזר שכלל גם בעלי חיים. לזוג שלושה ילדים; נחמה הבכורה, יהונתן וזיוה. הבית והחצר היו תמיד מסודרים ושמורים יפה. נחמה עזבה את הבית ועברה לקיבוץ להבות הבשן שם נישאה לאליעזר ונולדו לה ילדים. יהונתן נשלח ללמוד בבית ספר מקצועי בתל אביב. ברבות הימים נישא לשולה, ניצולת שואה, ועבד כל חייו במקורות. בחצר היה לו בית מלאכה ובו עסק בכל מיני עבודות מתכת בכישרון רב. זיוה, בת הזקונים, למדה בתיכון חדרה עד כיתה יא' ואחר כך עברה לבית ספר לאחיות בבית חולים העמק. נישאה למשה פודולר בן בלפוריה. כל שנותיה גרה בעפולה וגידלה את ארבעת ילדיהם. כיום גר בבית דן, נכדם של חיים ופרומה ובנו של יהונתן. הוא עוסק בסידור החצר והפיכת הסדנה של אביו לתצוגה של כלי עבודה ישנים.   

בית סאלם  – רחוב המושב  – בית סאלם נבנה ע"י הוגו סאלם שעלה עם משפחתו מגרמניה. בחלקו הקדמי של הבית, הפונה לרחוב, פתח סאלם קצביה והפך להיות הקצב השני במושבה. בחלקו הפנימי גרה המשפחה: הבן חיים והבת רות.  לימים נישאה רות להרונסקי וגרו בבית ממול (קפה פינתי) וחיים נישא למרים שהגיעה מפינלנד. הבן המשיך כקצב באיטליז שבנה אביו. נולדו לו ארבעה ילדים שגדלו בבית זה, בשכנות לבית פרח. כיום בית משפחת סאלם ברשות המשפחה וגרה בו אלמנתו של חיים, מרים. בחצר הבית נבנה בית על-ידי בתה של מרים, אורלי מנג'ם. בבית המשיכו בעסקי הבשר לתושבי כרכור. סאלם האב היה איש חביב, בעל הומור שהתלוצץ עם הקונים. היה דמות אהובה במושבה. כיום, עם השינויים במושבה, הפך החלק הקדמי של הבית לבית קפה. 

בית בת-שוע וירחמיאל הררי – רחוב המושב פינת דגניה – בית משפחת הררי עומד בפינת הרחוב, מול בית הרדונג ובשכנות (מעבר לכביש) לבית רכס. הררי היו יוצאי קיבוץ גן שמואל שקיבלו נחלה ברחוב המושב: בת שוע לבית יעקובי, אשה מאד דומיננטית וירחמיאל בעלה, שהיה בנאי ולימים מנהל "סולל בונה" האיזור. כיום גר בבית ינון, אחד הנכדים, ששינה מעט מאד את צורתו הראשונית של הבית ששימש בית ועד לתושבי המושבה שבאו כדי להתעדכן בנעשה בארץ ובמושב. הבית היה תמיד מלא אנשים שהתקבלו בברכה ובדבר מאכל. בחצר היו עצי פרי, גינה ומשק חי. בת-שוע עסקה בכל, ניהלה את המשק, טיפלה בעניני ציבור, עסקה בפוליטיקה וסעדה אנשים שנתקלו בקשיים. עם השנים הוסיפו לבית מרפסת בחזית. בתוך הבית היה מזווה שנשאר ושמור עד היום בצורתו המקורית. בבית גדלו שלושה ילדים: הבכורה נירה עסקה בעניני ציבור, אמנון היה חקלאי וגם ידע לספר את סיפורי כרכור והיחסים עם תושבי הסביבה הערבים. דינה בת הזקונים.  

בית פרוינד – רחוב המושב (רחוב קאופמן) – הבית עומד עד היום. בתחילה היה כמתנ"ס לתושבי כרכור. כמו כן היה מלון, מסעדה ומקום מפגש לכולם. בבית זה גרו פרוינד, אשתו ושלושת ילדיו, בת ושני בנים. לאחר קום המדינה הביא מר פרוינד את הגלידה בגביע למרפסת הבית וכל הילדים שמחו לקנות. הבית בן שתי קומות. למעלה גרה המשפחה ולמטה היה בית הקפה והמסעדה. כאן הכירו ונפגשו זוגות צעירים והפכו למשפחות. אחרי קום המדינה, עם מותו של פרוינד, נקנתה הקומה הראשונה ע"י סניף ויצ"ו כרכור והקומה העליונה נקנתה ע"י משפחת רוקנשטיין. היום גר שם בנם ומשפחתו. מועדון ויצ"ו בהנהלת חוה הוך היה פעיל מאד.  

בית דיאמנט – הפינה הדרומית-מזרחית של רחובות המייסדים ודגניה – הבית בנוי בסגנון אנגלי כמו בית הריס ובית בנדס. בחצר עצי פרי מניבים. לא הרבה ידוע על דיאמנט עצמו. הבית שנשמר בצורתו המקורית, נקנה לימים ע"י יעקב קורן, הספר המיתולוגי של כרכור. הוא גר בבית עם אשתו רחל, בתו עדנה ובנו שלומי. כיום נשאר הבית עדיין כפי שהיה אך משופץ. בחלק ממנו משרד עורכי דין של נכדת קורן אורית ובבית קטן בחצר (במקום עצי הפרי) משרד ארכיטקטים של אחותה ורדית.  

בית רכס – רחוב המייסדים 33 – אחד הבתים הראשונים ברחוב המייסדים שנבנה על אדמה שנקנתה משלזינגר. בבית גרו פישל ורעייתו ברכה (ברוניה), ושני ילדיהם: חיים וגדעון. פישל היה קורא את מדי המים בכרכור. הבן חיים נפל בקרב כיס פלוג'ה. הבן גדעון נהרג בתאונת מטוס קל בעת שרותו הצבאי בחיל האויר. אבל כבד ירד על המושבה. פישל נפטר אחרי נפול הבן חיים ואלמנתו עברה לחיות בחיפה אחרי מותו של הבן גדעון. את הבית תרמה להסתדרות וציוותה כי יעמוד לרשות הציבור כמקום לנוער. בתחילה הוקמה בבית ספריה ולאחר זמן מה התכוונה ההסתדרות למכור את הבית. התעוררה התנגדות מצד השכנים, בהובלתו של יורם שתיל, והבית עבר לרשות המועצה המקומית. בבית הוקם מפעל הנצחה וחדר זיכרון לאחים רכס. הבית משמש היום כמועדונית לילדים לאחר שעות הלימודים.  

בית פונר  – דרך הבנים פינת רחוב הנשיא – פונר היה מאנשי אחוזת לונדון. ביתו היה בנוי אבן כנראה היחידי במושבה. במרתף הבית גרה משפחת פיין ולה שלוש בנות. לפרנסתם עבדה גב' פיין בלולים של המושב. בחצר הבית בנה פונר בית קטן יותר שם גר עם אשתו דורה. פונר גם דאג לבני משפחתו ורכש עבורם קרקע בכרכור. אחותו של פונר נישאה לזבולון בדש. כיום שייך בית פונר למשפחת דוד צ'צ'קס וגר בו הבן צחי.  

בית פרח – הפינה הצפונית-מערבית של רחוב המושב פינת רחוב אחוזה – בית וסביבו עצי הדר. בבית גרו משה-יעקב ואשתו מלכה ושלושת ילדיהם; בנימין (נהרג בקרב כיס פלוג'ה), ישראל (מנהל בבנק לאומי) ואסתר. הילדים לא נשארו לגור בבית אחרי נישואיהם. מ.י. פרח מונה למזכיר המועצה וכיהן בתפקיד שנים רבות. הבית עמד סגור שנים רבות.  בשנת 2026 נמכר לקבלן, תכולתו פונתה. המשפחה הבטיחה להעביר אל בית הראשונים את ארכיון משה פרח.  

בית שתיל – רחוב המייסדים (מול פלאפל דבורה) – ביתם של לאה ויוסף שתיל וילדיהם יורם, עודד ושולה ואתם גם הסבתא טובה אמה של לאה. יוסף התפרנס בדוחק ובין השאר היה סדרן בבית הקולנוע.יורם למד בקיבוץ משמר העמק וגר ליד בית הוריו. עודד נהרג בתאונה בקורס טייס. שולה למדה בירושלים.  הבית ניצב עד היום ומזכיר ימים יפים של שכנות טובה. 

בית קפלון – רחוב הנשיא – ביתם של שמואל ופנינה קפלון נבנה בראשיתה של כרכור. בבית גרה המשפחה עם ילדיהם טלילה ועמי. טלילה נישאה לבן כרכור איז'ו פשיגודה. עמי למד וטרינריה באיטליה. לשמואל היו כוורות והוא מכר דבש. הוא היה איש פעיל ועסק בעיניני הציבור.