בית הכנסת הגדול – פרדס חנה

בית הכנסת הגדול בפרדס חנה נולד "על הנייר" בתכנית משנת 1930 בזכות חזונה של פיק"א להקמת המושבה פרדס חנה, שנוסדה בשנת 1929. הוא תוכנן תחילה על ידי אחד האדריכלים הגדולים של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל – אלכסנדר ברוולד שנפטר באותה השנה. התכנון הסופי נעשה על ידי האדריכל החיפאי שמואל רוזוב בין השנים 1933-1936 והוקם בין השנים 1935-1937 על ידי חברת פיק"א ובתרומתה של הברונית עדה רוטשילד. בית הכנסת היה אחד המבנים המפוארים במושבה, הוא שימש לאורך השנים מרכז ובית לקהילת חקלאי פרדס חנה. בנוסף לייעודו הרשמי, הוא יועד גם לשמש "בית מגן" לתושבים בעת צרה ובימי המנדט היה במרתפו הסליק של המושבה. הוא יושב במרכז האזרחי והציבורי של פרדס חנה, מהווה חלק ממקבץ מבני הציבור והתרבות שלה, במרכזו של הגן הציבורי המקיף אותו, על ראש גבעה. בית הכנסת נשמר בשלמותו עד היום. בשנות השישים נוספו לו אגף מערבי והרחבת עזרת נשים בקומה השניה.

לאחר ייסודה של פרדס חנה, מתיישבים שרצו להתפלל בציבור, נהגו ללכת מדי שבת למושבה כרכור הסמוכה, שבה היה מניין ובית כנסת. חודשים ספורים לאחר הקמת המושבה הובא אליה ספר תורה והושם במבנה ששימש גן ילדים. בחגי תשרי תרצ"א (1930)  התפללו כבר במבנה הגן (לימים הספרייה ובית הראשונים). בשנים הראשונות שימש כרב המושבה משה אליהו בירנבוים, אך כפי הנראה לא היה זה מינוי רשמי.

את הכספים לבניית בית הכנסת וספרייה על שמו של הברון אדמונד רוטשילד שנפטר בנובמבר 1934, תרמה רעייתו עדה רוטשילד. בינואר 1936 ביקשו פרנסי פרדס חנה לבחון את תכניות בית הכנסת והוזמנו שערי הכניסה לבניין. בד בבד הוכנו החלונות לבית הכנסת בבית המלאכה של שכטר.  לאחר שעיינו  בתכנית המבנה התלוננו במאי 1936 ראשי המושבה בפני פיק"א על מחסור במקומות ישיבה בעזרת הנשים ודרשו כי תפעל לתיקון המצב: "…הלא לא מתקבל על הדעת חלוקה בלתי נכונה של שישים מקומות לנשים לעומת מאה ושמונים מקומות ישיבה עבור גברים".[1] בתשובתה של פיק'"א הוסבר כי שלד הבניין הסתיים ולא ניתן לערוך בו שינויים. רק בשנת 1957 הורחבה עזרת הנשים באופן חלקי.

סמוך לחגי תשרי תרצ"ז (1936) קיבל ועד בית הכנסת ספר תורה אותו תרמה הגברת ליפשיץ מתל אביב[2]. בשבת פרשת בראשית נערכה בבית הכנסת, שטרם הושלמה בנייתו, תפילה בהשתתפות החזן צבי קוגל, מראשוני החזנים בארץ ישראל[3]. בחודשים הבאים נערכו הכנות לחנוכת בית הכנסת ולהכתרת רב המושבה הנבחר צבי יהודה מלצר.

ביוני 1938 פורסמה כתבה בעיתון ה"צופה" על החיים הדתיים בפרדס חנה ועל בית הכנסת. באותה שנה פנה מתתיהו ויס מועד בית הכנסת אל גבאי בית הכנסת "אהבת ציון" בעיר ויסבאדן גרמניה שנסגר בהצעה לפיה ייתרמו ספרי התורה מבית כנסת זה לבית הכנסת בפרדס חנה. כחודשים לאחר מכן התחולל בגרמניה ואוסטריה ליל הבדולח. בדרך נס הוברח לארץ ישראל ספר תורה מהעיירה מרקטברייט שבחבל בוואריה ונתרם לבית הכנסת.

במשך השנים גדל מספר המתפללים במקום, הורחב המבנה, נוספו לו ארון קודש, במת שיש, והוכנסו ספרי תורה נוספים. עד היום שמותיהם של בני הזוג רוטשילד נאמרים ארבע פעמים בשנה בתפילות יזכור בבית הכנסת.

חקרה וכתבה: ענבר דקל-לוינזון, דצמבר 2016.

המידע מבוסס על חומר היסטורי ותיק תיעוד של האדר' ענת אסתרליס המצויים בארכיון בית הראשונים פרדס חנה-כרכור.

[1] אצ"מ-ארכיון ציוני מרכזי, 15/7566J מועצת פרדס חנה אל הנהלת פיק"א מ5.5.1936, הנהלת פיק"א אל מועצת פרדס חנה מ18.5.1936
[2] ארכיון פרדס חנה, תיק 734, הודעה מטעם מועצת המושבה פרדס חנה וועד בית הכנסת מ31.1.1937
[3] אצ"מ, J15/7566 ועד בית הכנסת אל הנהלת פיק"א מר חשוון תרצ"ז.