ארגון אימהות עובדות (אא"ע) הוא השם שניתן לסניפים שהפעילו את מעונות היום, ארגנו את המתנדבות והעובדות במשק ביתן ועסקו בעבודה התנדבותית קהילתית בישובים השונים ברחבי הארץ. הארגון פעל מטעם "מועצת הפועלות" שהיווה את הגוף הארצי ועסק בעיקר בקביעת מדיניות ובטיפול בנשים עובדות. בשנת 1976 אוחדו הארגונים הנ"ל עם הסניפים בחו"ל תחת שם אחד: נעמ"ת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות.
ניצניה הראשונים של תנועת הפעולות הופיעו כבר ב-1911 ונמשכו גם במהלכה של מלחמת העולם הראשונה. נשות התנועה נהגו ליזום כינוסים, ועידות אזוריות וועידות חקלאיות. בשנת 1921, התכנסו במושב בלפוריה 43 צירות מכל רחבי הארץ שייצגו את 485 הפועלות שהועסקו אז ב-36 מקומות עבודה. היה זה כנס היסוד של ועידת הפועלות הראשונה שבעקבותיה נוסדה מועצת הפועלות. נשים בולטות במועצת הפועלות היו עדה פישמן-מיימון ורחל כצלנסון-שז"ר שפעלו בעיקר עד אמצע שנות העשרים, אחריהן היו רחל ינאית-בן צבי. בשנת 1926 נבחרה גולדה מאירסון (מאיר)[1] לתפקיד מזכירת מועצת הפועלות וב-1931 נבחרה לתפקיד בֶּבָּה אידלסון.
בפרדס חנה פעל ארגון אימהות עובדות מראשית שנות השלושים ועד איחוד כל הארגונים לגוף אחד – נעמ"ת בשנת 1976. המוסדות שהופעלו על ידי אא"ע המשיכו בפעילותם תחת ההנהלה החדשה. נשות הארגון הפעילו בפרדס חנה–כרכור מוסדות כגון: טיפת חלב – נפתחה לשרות נשות המושבה ב-1931, גני ילדים, קייטנות, מועדון בשכונת נווה מרחב ובו פעילויות כגון לימוד עברית, מגבית "יד לילד" ו"יד לעולים". הן דאגו, יחד עם מועצת פועלי פרדס חנה, לאסור כניסת "תוצרת זרה" למושבה, וקיימו מדי שנה אירוע גיוס כספים – "שוק-תערוכה" שמטרתו גיוס כספים למען החזקת מוסדות הילדים במעברות ובשיכון העולים. בשנת 1954 פונה אסתר יעקובוביץ למועצת פרדס חנה על מנת שזו תעזור בקיום האירוע: "בפרדס חנה מקיים אא"ע חמישה גני ילדים במעברה א', מחנה עולים ב', שיכון נווה עובד. מספר הילדים הכולל הוא 185. הארגון מספק לילדים שתי ארוחות ביום זאת בשל מצבם הגופני הירוד. הארגון רואה בפעולות אלה בנוסף לעזרה לילדים עצמם גם פעולה בעלת חשיבות לאומית ומדינית על ידי הבראת הדור הגדל בגוף וברוח".
ברמה הארצית היו שותפות נשות הארגון לפעילויות של "מועצת הפועלות" כגון נטיעת יערות ואיסוף מוצרים לחיילים בחזית (תש"ח): "לבחורינו בשורות הביטחון נדרשים צעיפים, גרבי צמר, כפפות, ממחטות, נייר מכתבים, מעטפות, סכיני גילוח ומשחקים".
בתמונה: נטיעות ט"ו בשבט, חברות ארגון אימהות עובדות עם ילדי העולים. בין היתר בתמונה: עטרה דנובסקי, אסתר יעקובוביץ, (?) חוה ארצי. פיתוח: פוטו ארצי.
גני הילדים
את עיקר מאמציהן השקיעו נשות הארגון בגני ילדים ומעונות לגיל הרך, מתחת לגיל חינוך חובה, במטרה שפתיחת מעונות יום לילדים הצעירים תאפשר לאימהות להתפנות למספר שעות ואף לצאת לעבוד מחוץ לביתן.
ב-1950 פונה אסתר יעקובוביץ למועצת פרדס חנה ומבקשת לקבל לרשות הארגון צריפים שישמשו כגני ילדים במעברת פרדס חנה. הן מקבלות את הצריפים ומתחילות להפעיל במקום מוסדות חינוך לילדי המעברה. ב-1953 הן פונות למשרד המסחר והתעשייה ומצהירות על כוונתן להקים מעון וגנון לילדי העולים בשיכון נווה עובד. המוסדות אמורים לשרת כ-300 משפחות עולים המרוכזים בשכונות מערב פרדס חנה.
הפעילות החינוכית עולה ופורחת אך לצד ההצלחה ישנם גם קשיים כלכליים המלווים את אחזקת הגנים, המועצה המקומית תמכה בהתאם ליכולתה באותן שנים. 
בתמונה: מסיבת פורים באחד מגני הילדים של אא"ע (מקום לא ידוע), עומדות מימין המטפלת יונה גורדון, לא ידוע, אסתר יעקובוביץ.
צלם: לא ידוע. פיתוח: פוטו סמי.
ב-1955 מבקש משרד הסעד (היום משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים), פרטים אודות מצב הגנים המופעלים על ידי ארגון אימהות עובדות בישוב, מתוך שאלון עליו ענתה הגב' חוה פרלשטיין עולים הפרטים הבאים: (*) מספר הילדים בני שלוש עד חמש במקומות בהם פועל אא"ע פרדס חנה הוא 172. (*) לארגון גן בשכון העולים הפועל מזה שנתיים בלי השתתפות משרד הסעד. מבקרים בו 30 ילדים מתחת לגיל חובה. (*) השתתפות ההורים בממוצע – 4 ל"י לחודש. (*) הארגון לא שולח דו"חות על המצב הכללי בגנים למפקחת האזורית של משרד הסעד. (*) הארגון מקפיד על רישום ביקורי הילדים בגנים ביומן של משרד הסעד. (*) הארגון מקפיד לשמור את היומן בגן למקרה של ביקורת מאת משרד הסעד. (*) הארגון ערך דו"חות חודשיים לגזברות משרד הסעד שאושרו על ידי הנהלת הארגון. (*) הארגון מתכנן שיפורים, ביניהם הקמת עוד גן בשיכון הממשלתי החדש לשם כך יש צורך בהשתתפות משרד הסעד. הצורך בהקמת הגן נובע ממעבר משפחות מהמעברה לשכון החדש.
גני הילדים של ארגון אימהות עובדות פרדס חנה זכה לפרסום בעיתונות הארצית: עיתון "דבר" מיום 23.1.1963 פרסם ידיעה בעניין חנוכת גנון בשכונת נוה אשר, השכונה ההסתדרותית הראשונה במושבה המאוכלסת על ידי עולים ותיקים וחדשים כאחד.
המבנים של גני הילדים היו ברובם צריפים בגודל 120 מ"ר, מחולקים לשני חדרים, מטבח ושירותים. שהו בהם 40 ילדים בכל גן.
באמצע שנות השישים פעלו בישוב 4 מוסדות חינוך לילדים שהופעלו על ידי ארגון אימהות עובדות: שני גנים, פעוטון אחד ומעון. במהלך שנות השבעים פחת מספר הילדים המבקרים במוסדות הארגון ועמד על 115 ילדים ב-1974. משנת 1976, לאחר הקמת הגוף המְּרָכֵּז, המשיכו גני הילדים לפעול תחת נעמ"ת.
נכון להיום (2017) פועלים במושבה שני מוסדות של נעמ"ת: מעון וולדנברג בדרך למרחב בפרדס חנה, פועל כמרכזון, ומעון נעמ"ת ברחוב קרן היסוד בכרכור.
חקרה וערכה: ענבר דקל-לוינזון, ינואר 2017
מקורות:
אתר האינטרנט של ארגון נעמ"ת: https://www.naamat.org.il/about.php?cat=17
תיק 240 – ארגונים נעמ"ת, אא"ע.
תיק 1492, דף 7501, קטעי עיתונות, חגיגות יובל 50 שנה לכרכור
תיק 48, תצלומים, ארגון אמהות עובדות (13).
[1] ב-3/5/1972, שבו חל יום הולדתה ה- 74, קיבלה גולדה מאיר תעודת אזרח כבוד של פרדס חנה-כרכור.