חיפוש משפחות

חדשות אחרונות

להיות ילד בכרכור פעם – זכרונות פסח יכנס

נולדתי בעין שמר. ההורים היו בקבוצת כרכור ועברו לבתי שלזינגר.
כאשר הקימו את הרפתות של המושב גרנו ברפת עד שבנו את הבתים. היה גן ילדים בחצר בית אחוזה בצריף ארוך. היו בגן 8-10 ילדים. היה לי סבא (מבתי שלזינגר יצאו לעבודה באדמות כרכור).
היו בדווים מסביב, בעונת המרעה היו נודדים אחרי המזון. היינו משחקים עם הילדים של הבדואים, הילדים היו תופסים ציפורים וצולים אותם. מכינים מלכודות עם פיתיון תולעים וכך היו הציפורים נתפסות.

כרכור

בשנות ה-30 – משמש גם כעמדת שמירה והגנה

בביה"ס למדנו בבית אחוזה ותקופה מסוימת בבית צנגר, ואח"כ בצריף בבית הספר עד שבנו את  הבניין. תקופה מסוימת למדנו בבית חנוך – בית הספר התפלג. הייתי מצלצל בפעמון ומודיע שכל הילדים יוצאים לטיול והמורה היה הולך בעקבותינו. היינו יוצאים לוואדי ליד כפר פינס וקופצים, והקטנים אחרינו.
בימי המאורעות אספו את המשפחות לבית בדש.
השטח שומם, עצי אלון בודדים ואקליפטוס, מרחקים גדולים בין בית לבית, חולות עמוקים, לא היו גדרות בין החצרות, בית השמוש היה מחוץ לבית ומקלחת בצריף, במרכז בולטת הבריכה. הילקוט היה שקית מבד לספרים ושקית אוכל מבד. בשנים הראשונות כתבנו בעפרון ואח"כ היה עט עם דיו: בכל שולחן היתה קסת עם דיו שלפעמים היתה מתהפכת ונשפכת ועל השולחן היה כתם של דיו.
היינו משחקים בתופסת, מחניים ובלורות, בפסח משחקים באגוזים והיינו אוספים בלוטים. כדורגל היה דבר יקר המציאות, מי חלם על כדור? לא היה כדור. היו תלמידות מוכשרות בכתה כל שבוע היה עתון קיר של בית הספר. היו אוספים חִבּוּרים יפים והן היו עורכות של העיתון ומוסיפות את חלקן. היו בו ציורים ותמונות, חויות יום יום, טיולים, חבורים שהמורה נתנה. בכתה למדו ילדים מגילים שונים. היו שעורים שבהם המורה למדה את הגדולים והקטנים היו חופשיים משחקים בחצר ומשתוללים.
בן 11 קיבלתי חמור ועליו הייתי רוכב לכל מקום. פסח הגביר רוכב על חמור בלי מעצור ופניו לאחור. לא היה חשמל בבית, כאשר חגגו את הבר מצווה שלי האירו בלוקס.
אחרי גמר ביה"ס היסודי יצאתי לעבוד באריזה בחורף. לאבא היה זוג סוסים והיה מעבד את האדמה. הייתי עוזר לו: יצאנו יחד לשטח וחרשנו, אבא היה זורע ואני אחריו חורש להפוך את האדמה. המחרשה היתה בעלת 2 סכינים. ליד הבית נטעו את הפרדס אמא רצתה שאלמד אך אני עזרתי בהשקאה: היינו משקים בתעלות וגומות, חדוש היה צינורות פח עגולים שהובילו לגומות. בן 16 באריזה הייתי עוטף. בעבודה היתה משמעת וסדר. רציתי ללמוד מקצוע ולשם כך עברתי לבית ידידים בנשר ליד חיפה, התחלתי לעבוד במחסנים של הצבא הבריטי ולמדתי מכונאות במשך שנה. במאורעות הצטרפתי ל"הגנה". אנחנו היינו בקשר ולמדנו גם נשק. כל הנוער עבר קורס לאִתוּת. אותי שלחו לגבעת עדה לקורס מדריכים והדרכתי בעין-שמר את הנוער.
ב"הפועל" עסקנו בהתעמלות, היה לנו מדריך שאימן אותנו בתרגילי מזרון וארגז. הפעילות היה נערכת בבית הפועלים שהיה בצריף על יד מגדל המים.
היו יחסים טובים עם הקיבוצים בחגים, ובאחד במאי אנשי המושבה היו משתתפים עם אנשי הקיבוצים.
הצטרפתי לנוטרים והייתי בכרכור. תפקידנו היה לשמור על האדמות המעובדות על יד המשקים בסביבה. היינו עורכים סיורים ביום ובלילה. תקופה מסוימת היה לנו טנדר, זו היתה התקופה שלאחר המאורעות, השמירה היתה שהערבים לא יעלו עם ערבים לשדות ושאנשי הכפרים לא יתנכלו לעובדים בשדות. תצפית האתות היה בבית סמסון ושמרנו על קשר עם כפר גליקסון שעלו כחומה ומגדל בשנות המאורעות. ביום בהליוגרף מראות ובלילה עם פנס, באיתות בדגלים לא השתמשנו אלא רק לתרגול.
לגורן כל אחד הביא את החיטה שלו. היתה ערמה גדולה שלו והסוס היה מסתובב עם המורג האכר היה עומד על המורג ואנחנו היינו אוהבים לשבת על המורג ולהאיץ בסוס שירוץ סביב סביב, עונת הגורן משכה את הילדים. האיכרים היו נשארים לפי תור לשמור בלילה על הגורן שהפלחים הערבים לא יבואו לגנוב את החיטה.
הבגדים עברו מיד ליד, כאשר הנעליים היו קטנות היו גוזרים אותם שיהיה מקום לאצבעות. אמא היתה תופרת לנו בגדים.
היה רדיו אחד במושבה אצל פרוינד בבית הקפה והיתה חוויה לשמוע חדשות ברדיו.
עגלה עם גלגלי עץ. טרמפ על יצול של עגלה.
טיול שנתי לתל אביב לראות את הנמל, גן החירות ובית ביאליק. היינו מטיילים לירושלים עולים על החומה והולכים סביב סביב. הראו לנו את בורות המים נסענו, ברכבת ולנו בבית ספר, וראינו את הכותל המערבי מתוך הסימטה הצרה.
היינו מטיילים ברגל לגבעה עדה ועורכים תחרות מחניים על ילדי ביה"ס לא שחקו כדורגל; היינו הולכים להרים לכוון מענית, שם היה שייך במקום של ברקאי. היינו הולכים לקטוף פרחים. תעלות הניקוז הוציאו את תעלות המים היינו נפגשים עם ילדי הסביבה. בכנסים, פעם בשנה נפגשים ילדי כל בתי הספר לכנס ספורט והיתה התעמלות המונית, בכל שנה במקום אחר. כל בית ספר קיבל את התוכנית ההתעמלות ומכין את התלמידים וכולם היו מתעמלים יחד. היה אירוע יפה. חג גדול בבית הספר: חג הביכורים. הילדים היו מביאים מפרי הגינה.
ספור האופניים שהיו על הגג – אבא קנה לי את האופניים אז סללו את הכביש מחדרה לפרדס חנה שעדיין לא היה גמור רציתי לראות איך לרכב על האופניים על הכביש ונפלתי ופצעתי את עצמי והגעתי עד המרפאה.
ברפת היו פרות וגם עז, היו שני סוסים: אחד אדום ואחד אדמוני, נוסעים לחרוש עם חבית מעץ על העגלה להשקות את הסוסים. מהבוקר עד הערב אבא עבד בעבודות חוץ, מוביל אבנים לבנין. הייתי נוסע איתו להרים והיינו אוספים אבנים.
היתה לנו פרה דמשקאית אדומה, נסעתי עם אבא לבנימינה ושם קנינו פרה טובה שנתנה הרבה חלב, הפרה המליטה עגל ולאחר מכן מתה והיה צער גדול.
אבא עסק בפעילות ציבורית והמשק לא היה מפותח.